אנשים עמוקים ולא ילדים קטנים

היי, למה הכוונה איבדת הכל?

לאבד תקווה זה חלק מהתפתחות אישית. אבל זה סתם מילים באוויר כשאני רושם לך את זה כרגע. מקווה שתגיעי למקום טוב יותר.

להיאחז באנשים שאת אוהבת ועושים לך טוב ולא לוותר

שואל השאלה:
לא איבדתי תקווה
אין לי בעיה אני בסדר
פשוט לא מרגישה כלום

^זה התחלה של דיכאון אל תיפלי לזה

אני חושב שרוב האנשים מרגישים בשלב מסוים בחיים שהם איבדו "הכל", את האישיות שלהם , חברים, יכול להיות משפחה או פשוט את עצמם, אני חושב שמה שעוזר הוא לקום על הרגליים ולזכור שהחיים מלאים בבנייה מחדש, זה ממש כמו לגו, את צריכה לזכור שהחיים זה בנייה והריסה, דברים יהרסו, דברים יפים יבנו לאט ובטוח, אבל בסוף אין בחיים רק טוב או רק רע חייב להיות את שניהם, זה השלב שאת מתעלה על עצמך ומנסה ליצור לחיים שלך משמעות, להבין מה הדבר שאת רוצה לקום בשבילו בבוקר ושיהפוך להיות "הכל" בשבילך

קורה לפעמים, לפעמים המוח מתנתק ולא חושב על שום דבר וצריך את השקט שלו.
תתני לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה.

נקודה יפה למחשבה שראיתי באיזה סרטון שמכניסה לפרופורציות, מקווה שיעזור -
היית מוכנה לקחת את הצרה הכי גדולה שלך, לכתוב אותה על פתק ולזרוק אותו לתוך כובע גדול שבו פתקים זהים של כל האנשים בעולם, ולהגריל בעיה של מישהו רנדומלי בידיעה שהצרות של שניכם מתחלפות ותצטרכי לחיות עם הצרה שהגרלת?

מבינה אותך ממש, הייתי בתקופה הזאת פעם. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לתת לזמן לעשות את שלו, זה באמת ישתפר. עד אז תנסי להחזיר את הדברים בחזרה, ולהישען על אנשים קרובים (אם יש לך, ואם לא: למצוא כאלה. אל תתמודדי לבד כי זה קשה בטירוף). מקווה שהמצב שלך רק ישתפר❤

עושים בכוח, מחפשים דברים שעושים לך טוב, העיקר לעשות, ואם באמת אין לך שום רגש ממליץ גם לפנות לפסיכולוג.(באמת שממש מזדהה, אני בעצמי אחרי כמה תקופות של דיכאון)

אני לפעמים הולך לים ויושב על ספסל ופשוט בוהה בשקיעה
עוזר לנקות את הראש
ממליץ