יש עולם הבא וגילגולים? או שלא? ובמה כדאי להאמין שלא תבינו לא נכון אני לא אובדני או משהו סתם זה מעניין

כל אחד מאמין במשהו אחר

אף אחד לא יודע באמת

נכון לעכשיו זה רק עניין של אמונה ולא של עובדה כי רק מי שנפטר יכול לדעת חח...
אתה יכול להאמין במה שנראה לך נכוו.

אנחנו לא באמת יודעים

אני אישית לא מאמינה לא בגלגולי נשמות ולא בעולם הבא
ברגע שאנחנו מתים, אנחנו מתים וזהו
זה אולו דבר כמו שלא היית קיים לפני שנולדת, אותי אי הרגשה

נכון*

תשמע את הטענות ותחליט לבד מה משכנע אותך.
בסוף כל טענה מבוססת על אקסיומות מסוימות, תחליט לבד מה סביר בעיניך.

אין דרך לדעת. בעיניי עדיף בשבילך להאמין שאין כי בשבילי זה הופך את הכל לפשוט יותר. אין סיבה לצפות למה שיגיע אחרי, וגם אין סיבה לפחד. מנצלים את החיים הללו ואחריהם אין זמן להתחרט

גם בלי להאמין בדת או משהו השכל הישר מחייב שיהיה איזשהו המשך לאחר מכן
כי אם אתה כאן חי מחייב שתהיה איזושהי מטרה מסוימת לזה, המטרה לא יכולה להיות בחיים עצמם, היא צריכה להיות אחריהם ולפניהם וגדולה יותר מהם
ככה שמשהו לאחר המוות מחוייב להיות

^לא, האמת בהיגיון הישיר אין מטרה ואנחנו סתם שק של הורמונים ועצבים שעושים דברים

הריי לא היה כלום לפני שנולדנו
אז למה שיהיה אחרי?

^אז את אומרת שאין לך מטרה לחיים?

^נכון

למה שתהיה לי מטרה? הריי זה לא משחק מחשב, לא rpg

אנונימית, את מחייבת סיבה, זו אקסיומה, למה חייב שתהיה סיבה? ואני אומר את זה בתור אדם מאמין.

אם נלך על פי היגיון פנימי נשים לב שאדם במהותו מחפש משמעות לכל דבר, אדם יפול לדיכאון אם יחווה את החיים ללא משמעות, הוא תמיד יחפש משמעות לפעולות ולדברים שהוא עושה. אם כן, המשמעות לחיים חייבת להיות יציבה ואמיתית, לא משתנה על פי רצונות ותחושות אישיים, כי לפי ההיגיון משהו קיים למען משמעות שלא תלויה בו.

לכן מחייב שיהיה משהו שיציב יותר מהחיים, לא מסתיים כשהם נגמרים, וגדול יותר מהם

אני מכיר מישהו אישית.
שאחיו מת.
ממש מת.
שמו אותו במקרר גופות בבית חולים אני חושב בירושלים אם אנלא טועה.
הגיע רב,ופשוט נכנס לחדר המתים.
אחרי כמה דקות הבן אדם פקח עיניים.

הוא מספר,הנשמה יצאה מהגוף.
ראיתי שכולם בכו עליי.
עד שהגעתי למעלה.
שכבר באתי להיכנס לשער למעלה - עצרו אותי.
הם אמרו שהרב לא נותן להם לקחת אותי מהעולם.
לכן החזירו אותי.

מכיר את אחיו אישית.

אי אפשר לדעת