דתיים, עדיף בוגרים יותר, שאלה.

דתייה בת 20 עוד לא התחלתי את זה אבל יכולה להגיד לך שאני מאוד חוששת
אבל אני בטוחה שעדיף את זה יותר מאשר באפליקציות

אני מבין את ההרגשה, ופשוט זה תלוי במה אתה בוחר לעצמך.
אני בחברה חרדל"ניקית, ולרוב ככה זה הולך
ומי שזה מתאים לו שיהנה. פשוט לי זה פחות מתאים

בשביל לבחור לחיות עם אדם כל החיים
צריך להיחשף לכל הצדדים שלו ולעבור איתו חוויות בשביל להכיר את האופי שלו, תגובות שלו למצבים ועוד.
מומלץ לדבר על רגשות ולהכיר לעומק, אתה הולך לבלות עם מי שתבחר כל חייך ולהביא איתה ילדים.
אני לא יודעת איך זה עובד בשידוכים אבל זאת דעתי

שואל השאלה:
זה לא נראלי משהו שמתאים לאף אחד, מצד שני קשה לי לחשוב על דרך שנשמעת לי לגיטימית שבה אפשר לעשות את זה תוך כדי שמירה על כל סעיף בהלכה

שואל השאלה:
^^מסכים, בגלל זה שאלתי...

זה כן מתאים להרבה אנשים, עובדה שמלא מתחתנים בדרך הזו.

אתה צודק בחששות שלך אני חושב שפשוט צריך לעשות יותר פגישות

אני חושבת שכדאי לך להתייעץ עם רב
לא נראה לי הגיוני להתחתן עם מישהי שאתה לא מכיר עד הסוף, לא דיברת איתה על רגשות ולא עברת איתה חוויות שחשפו צדדים שלה

אני מסכים איתך, אני חרדי לשעבר ובזמן שאני לא מופיע על רשימת המבוקשים לשאלה, אני מניח שאני מועמד מתאים.
שידוכים הם דרך ליצור נישואים טכניים ובציבור החרדי ולעיתים קרובות בדתי מפארים אילן שורשים, כסף, ערך חברתי. ולא את הקשר הפוטנציאלי בין בני הזוג. ובמקרים שבהם הקשר הזה הוא כן ההעדפה, הוא עדיין יותר קרוב להימור מאשר מציאת זוגיות. סדרת פגישות מלחיצה ולא טבעית, בין שני אנשים שהופגשו לא על פי בחירתם אלא צד שלישי שעובד בשכר ולא מכיר אף אחד מהצדדים לעומק מספיק, אם בכלל.
לסיכום, אני עוד לא ראיתי את התשובות שקיבלת, אבל יש לי תחושה שזה יכלול מידה לא מבוטלת של עידוד עיוור לבעיות הקיימות בצורת זוגיות כזאת. אין בה יתרונות ככול שהיטבתי לראות, מלבד מילוי של לחץ חברתי כמובן.

האמת היא שאני מופתע לטובה על רוח התגובות

יש בזה המזון חששות כי אנשים דתיים גם לא עוברים לגור ביחד ולא מרגישים איך זה לגור ביחד ולחיות ביחד לעומת זוג חילוני שמנסים ובודקים וגרים ביחד לפני חתונה גם

אני חששתי מזה מאוד
תמיד אמרתי שאצלי זה יהיה אחרת ולא אתחתן ככה.
בסוף "סגרנו" תוך שבועיים, בלב ומוח שווים ושלמים.
איך? היתה לנו הפתעה
הכימיה בינינו היתה ככ טובה, על הדקות הראשונות בפגישה הראשונה
שמשם הכל רץ
העזנו לדבר על הכל (אולי יותר מדי;)
נהניו מכל רגע
ולא היה יכול להיות המשך טוב יותר לסיפור הזה.

אני חושבת שלא נכון להכריז כרזות לפני שאנחנו בתוך הסיפור עצמו.
זה בסדר לחשוש ולפחד
אבל חכה שתגיע לגשר, ואז תחצה אותו.
אין שחור ולבן בדברים האלו
תן לזה לקרות בקצב שלך

לא הגעתי לזה ויש לי עוד זמן אבל כל התהליך הזה נראה לי לא נכון למרות שראיתי כמה זוגות שיצא להם טוב אבל בכללי עדיף לפגוש מישהי שאתה רואה שהיה לך טוב איתה