מה אתם חושבים על השיר שכתבתי? בתיאור

בית):
הכל התחיל בכיתה ז גיל 12 אוטוטו 13, באנו לבצפר כמה חברים מהמושב, השועל והארנב חשבתי אז שיש לי גב וכולם פה אחים שלי.
מצאנו את עצמנו בסביבה חדשה, טסטוסטרון בפריצה, ילדים עיוורים שמנסים להוכיח את עצמם, להיות כמו כולם לקבוע את מקומם לדרוך על חלשים לא להראות חולשה בם.
כשהשתייכות חברתית הפכה לאינטרס פוגע בכל מי שאני אוהב כדי להתאים
מכות, איומים, השפלות ונידויים, מותגים הכל כדי להרשים
בסביבת שפעת הקול הפנימי מושתק עוברים את הגבולות שלי אבל אסור לי להלשין
מבחוץ הכל צ'יל, מבפנים לא רגיל, מילה לא במקום קיבלתי אגרופים
עם הבויס אני סטלן עם בחורות אני בדחן עם אנשים אני ליצן מבחינתי כולם שטן מבפנים אני מרוקן ואם תשאל את ברבי, לא בטוח הוא יגיד לך שמישהו איתי כאן.
(פזמון):
טיפשים וצעירים זה מה שכולם אומרים, אין לי שום גבולות כשאני עם האחים, ילדים שלא גדלו ולא יודעים מה הם עושים, אין לי שום גבולות כשאני עם האחים