הייתם מעדיפים לחיות בעולם עם צדק מוחלט אך ללא חופש מוחלט, או בעולם עם חופש מוחלט אך ללא צדק מוחלט?

חופש

עולם עם צדק מוחלט אך ללא חופש מוחלט.

הראשון

צדק.

עולם עם חופש ללא צדק

זה אותו דבר

החופש שאתם מדברים עליו הוא לא חופש אמיתי

חופש אמיתי זה אחריות

שואל השאלה:
למה דווקא בעולם עם צדק מוחלט?

שואל השאלה:
זה לא אותו הדבר

צדק > חופש כמו שאתה מתאר

לפי התיאור שלך אתה מתכוון לחופש לעשות כל דבר ללא השלכות

מה הטעם לחיות בעולם עם צדק ללא חופש. זה כמו להיות בבית סוהר זה משעמם וחסר טעם.

השאלה מכשילה

שואל השאלה:
אני מתכוון לחופש כאל מצב שאנחנו זוכים באוטונומיה מלאה ובלתי מוגבלת לבחור ולפעול כפי שאנחנו רוצים, ללא שום כפיפות לאמת מוסרית אובייקטיבית או למסגרת אלוהית שמכתיבה מה נכון ומה לא, להיעדר מוחלט של אותו סדר "קוסמי" מחייב.

ואיך זה מתנגש עם המושג של צדק?

שואל השאלה:
וכשאני כותב צדק מוחלט אני מתכוון לדבר ההפוך. שכביכול יש "מוסר" אובייקטיבי אלוהי שנכפה עלינו. לצורך הדוגמה זה יכול להיות לא לגנוב, לא לחטוא וכדומה

שואל השאלה:
ובהכרח כולם חייבים ליישם את חוקי המוסר הזה- כי זה מוסר אלוהי

חופש מוחלט. צדק זה סובייקטיבי, בחופש אי אפשר להתווכח. אמנם אני מאמין שהעולם יהרס די מהר ויבנה מחדש עם קומונות ואגודות למיניהן, אבל זה היופי באנושות. אנחנו יכולים לבחור אם להיות טובים או רעים, איך, כמה ולמה

זאת אומרת שאם זה לא היה מוסר אלוהי, היית גונב?

אם היה חופש מוחלט אז לא היינו מתפקדים כחברה ומהר מאוד איכות החיים שלנו הייתה נפגעת אז צדק עדיף בקטע הזה

צדק. אנחנו במילא לא חופשיים אף פעם ולא נוכל באמת להיות חופשיים אז לפחות שיהיה צדק

חופש מוחלט הוא התוצאה של אחריות שאנשים לוקחים על המעשים שלהם
בגלל שאנשים לא לוקחים אחריות בחיים לא נהיה חופשיים

דרך אגב איך זה לא בפילוסופיה?

שואל השאלה:
לא, אני לא הייתי גונב. בסופו של דבר זה היה פוגע בי, אמנם אין צדק מוחלט אבל אנחנו בני האדם, בשביל לשרוד כחברה היינו מגדירים חוקים שמטרתם למנוע אי יציבות. גניבה למשל אני מניח שבחברה שרוצה לשרוד, לגדול ולהתפתח, היו מבינים מהר מאוד שזה יפגע במטרות האלה

כל האלה של החופש
כתם מודעים לזה שהרצח גנבות והאונס יעלו דרמטית כן? ואף אחד לא יעזור לכם

שואל השאלה:
אם יהיה צדק מוחלט, אם יהיה מוסר אובייקטיבי, מהי בעצם הטעם של אהבה? של נאמנות? של עזרה לזולת? של להיות אדם טוב באמת?

שואל השאלה:
מה*

למה שני הדברים סותרים?

שואל השאלה:
למה שני הדברים סותרים? כי אם מוסר אובייקטיבי וצדק מוחלט מוכתבים מראש כמציאות קוסמית או אלוהית מחייבת, אז הבחירה בטוב או הנאמנות הן אינן נובעות מהחופש האנושי האמיתי שלנו- אלא מהציות לסדר קיים. כשהכל קבוע ויש אמת מוחלטת אחת, האדם מאבד את האוטונומיה האמיתית לבחור מתוך עצמו. היופי והטעם של אהבה, נאמנות ועזרה לזולת נובעים בדיוק מכך שאין שום סדר קוסמי שמכריח אותנו לנהוג כך ובכל זאת, מתוך החופש המלא שלנו, אנחנו בוחרים להיות בני אדם טובים ולמען האחר מרצוננו החופשי. אם הכל מובנה מראש, הבחירה מאבדת את המשמעות העמוקה והאותנטית שלה.

אוקיי
סתם שתדע השאלה שלך קצת מבלבלת כי זה נראה כאילו התכוונת לחופש לעשות כל דבר בלי שיהיו השלכות לכך ובלי שיקרה כלום
אבל זה ככל הנראה מכוון

שואל השאלה:
חחח התכוונתי למה שכתבתי (מעתיק את זה שוב):

אני מתכוון לחופש כאל מצב שאנחנו זוכים באוטונומיה מלאה ובלתי מוגבלת לבחור ולפעול כפי שאנחנו רוצים, ללא שום כפיפות לאמת מוסרית אובייקטיבית או למסגרת אלוהית שמכתיבה מה נכון ומה לא, להיעדר מוחלט של אותו סדר "קוסמי" מחייב.

אז לא הייתה לך חברה מתפקדת ומהר מאוד היינו חוזרים לחיות כמו שבטים, לא יודע מה איתך אני מעדיף שיקחו לי קצת מהחופש ושאני לא אצטרך לדאוג לצרכים בסיסיים כל החיים.

שואל השאלה:
התפיסה שלך שלפיה היעדר מוסר אובייקטיבי יוביל בהכרח לקריסה שבטית- אתה מתעלם מהיכולת האנושית לארגן חברה חכמה ויציבה מבפנים. חברות אנושיות גדולות ומצליחות לא בהכרח זקוקות לסדר קוסמי מכתיב; הן יודעות לבנות ולכוון מתוך עצמן את מערכת הערכים והמוסר הסובייקטיביים שמשרתת בצורה הטובה ביותר את ההישרדות, ההתפתחות והשגשוג שלהן. ככה אני מאמין גם שהגענו עד למה שהגענו. היכולת שלנו לבנות מתוך עצמנו מסגרות, חוקים ומוסר סובייקטיבי שמתאימים למציאות המשתנה היא זו שאפשרה לנו לעבור ממסגרות שבטיות קטנות ומצומצמות לחברות ענק מורכבות, מתקדמות ומשגשגות. התפתחות תרבותית, מדעית וחברתית לא נולדה מציות לעול מלכותי קוסמי- אלא מהתאמה חכמה, דינמית ואנושית של כללי המשחק לצרכים שלנו בשטח. אם לא אכפת לך מהחופש שלך, ואתה אפילו מוכן לוותר על נאמנות, אהבה, עזרה לזולת וכדומה- זה כבר שלך

אז בעצם חופש מוחלט זה המצב הקיים עכשיו אז מה הבחירה כאן בכלל?

שואל השאלה:
זה לא בדיוק המצב שאנחנו חיים בו כיום
ובכל מקרה אתה יכול לעשות אנלוגיה פשוטה: אתה מעדיף שאלוהים יהיה קיים או שלא?

למה זה לא בדיוק המצב היום?
הרי תיארת לי בדיוק חברה שבחרה לאכוף על עצמה מוסר מסוים ובכך לוקחת מעט חופש מהאדם הפרטי לטובת הכלל, שזה בעצם המצב של מדינות דמוקרטיות היום.

ברור שצדק מוחלט, בעזרת השם נגיע לזה בעזרת החופש נייעל את זה לעשות צדק.