8 תשובות
בתור מישהו שקרה את הספר וגם ראה סרט, אני חושב שהוא מת והשתגע בגלל שהוא ניסה לחיות את הגישת החיים של הנרי, שהיא הייתה יותר חופשייה עם יותר הנאה,
רק שהגישה של הנרי מבחינה הנאה לא הייתה מוסרית, מכיוון שזאת הייתה הסיבה שהחיים של דוריאן נהרסו, ואני חושב שהעלילה עצמה לא בדיוק תומכת בפילוסופיה שלו אלא מלמדת את ההשלכות שלו באופן בולט יחסית, כי בסוף ממה שזכור לי נכון מהספר שקראתי, הנרי רצה שמישהו יזדהה עם איך שהוא רואה את העולם מבחינה פילוסופית, ככה שבעיניי הגיוני לחשוב שהגישה הפילוסופית הזאת השחיטה את דוריאן.
רק שהגישה של הנרי מבחינה הנאה לא הייתה מוסרית, מכיוון שזאת הייתה הסיבה שהחיים של דוריאן נהרסו, ואני חושב שהעלילה עצמה לא בדיוק תומכת בפילוסופיה שלו אלא מלמדת את ההשלכות שלו באופן בולט יחסית, כי בסוף ממה שזכור לי נכון מהספר שקראתי, הנרי רצה שמישהו יזדהה עם איך שהוא רואה את העולם מבחינה פילוסופית, ככה שבעיניי הגיוני לחשוב שהגישה הפילוסופית הזאת השחיטה את דוריאן.
אני חושבת שדוריאן הפך למה שנקרא נרקיסיסט ואפילו עם מאפיינים סוציופתים. הוא שאף לשלמות כלשהי, להתנגד לדקדנס של עצמו בזמן קבלה של דקדנס של העולם. דוריאן גריי הוא דמות הרסנית.
שואל השאלה:
תאמת שבהתחלה חשבתי שאולי דוריאן עשה משהו לא נכון עם הפילוסופיה כי לורד הנרי היה בסדר גמור, אבל אז הבנתי שלא באמת הראו את לורד הנרי חיי לפי הפילוסופיה שהוא עצמו הציע, אז זה לא באמת משהו להסתמך עליו. ושגם הסטנדרט של ההתנתקות מהעתיד והעבר וההתמקדות בחוויה שלורד הנרי מציע לא אפשרי עבור הרוב המוחלט של האנשים, ושזה יוצר פער שגורם לסבל.
תודה על התשובות!
תאמת שבהתחלה חשבתי שאולי דוריאן עשה משהו לא נכון עם הפילוסופיה כי לורד הנרי היה בסדר גמור, אבל אז הבנתי שלא באמת הראו את לורד הנרי חיי לפי הפילוסופיה שהוא עצמו הציע, אז זה לא באמת משהו להסתמך עליו. ושגם הסטנדרט של ההתנתקות מהעתיד והעבר וההתמקדות בחוויה שלורד הנרי מציע לא אפשרי עבור הרוב המוחלט של האנשים, ושזה יוצר פער שגורם לסבל.
תודה על התשובות!
הנרי הציג הדוניזם בצורה שהיא יותר קיצונית ומזיקה לדוריאן, דוריאן היה תמים ברמה שהיה קל לשלוט עליו מבחינה פסיכולוגית, בעיקר אחרי מה שקרה עם מי שהוא אהב,
וגם בתכלס, הנרי לא היה חיי חיים שמחים והוא לא היה עם הרבה חיי חברה בגלל הגישה שלו לחיים, אני חושב שהוא פשוט לקח את החיים כמובנים מאליו, וניצל את זה כדי "לרפות" כביכול את הכאב של דוריאן גריי אחרי מותה של סיביל וויין, בפועל הגישה הקיצונית של הדוניזם שהנרי הכניס למוח של דוריאן זה כמו להכניס סם שפשוט משתלט על המוח שלך ואחר כך אתה פשוט לא מתפקד כראוי, ולאט לאט ככה הוא הורס את החיים של דוריאן.
וגם בתכלס, הנרי לא היה חיי חיים שמחים והוא לא היה עם הרבה חיי חברה בגלל הגישה שלו לחיים, אני חושב שהוא פשוט לקח את החיים כמובנים מאליו, וניצל את זה כדי "לרפות" כביכול את הכאב של דוריאן גריי אחרי מותה של סיביל וויין, בפועל הגישה הקיצונית של הדוניזם שהנרי הכניס למוח של דוריאן זה כמו להכניס סם שפשוט משתלט על המוח שלך ואחר כך אתה פשוט לא מתפקד כראוי, ולאט לאט ככה הוא הורס את החיים של דוריאן.
שואל השאלה:
^מה אתה חושב על הטענה שהספר למעשה תומך בפילוסופיה של לורד הנרי, אבל מזהיר מפרשנות שגויה שלה דרך דוריאן? בספר דיברו הרבה על "לרפא את החושים באמצעות הנפש ואת הנפש באמצעות החושים", ובכך שדוריאן מתנתק באיזשהו מקום מהנפש שלו ומהאנושיות שלו בעזרת התמונה, הוא אפילו לא יכל לנסות לחיות לפי הפילוסופיה הזאת?
^מה אתה חושב על הטענה שהספר למעשה תומך בפילוסופיה של לורד הנרי, אבל מזהיר מפרשנות שגויה שלה דרך דוריאן? בספר דיברו הרבה על "לרפא את החושים באמצעות הנפש ואת הנפש באמצעות החושים", ובכך שדוריאן מתנתק באיזשהו מקום מהנפש שלו ומהאנושיות שלו בעזרת התמונה, הוא אפילו לא יכל לנסות לחיות לפי הפילוסופיה הזאת?
הטענה עצמה תואמת לתגובה הקודמת שלי, הפילוסופיה עצמה מבחינה רעיונית נשמעת טובה ומשחררת, אך בפועל בספר מנצלים את הגישה הפילוסופית הזאת בדרכים לא טובות ולא נכונות, מכיוון שדוריאן מתנתק מהנפש, הוא לא יכול לחיות לפי הדוזינם ככה שזה לא יזיק לחיים האישיים שלו.
הוט טייק, אבל אני חושבת שווילד בחר שדוריאן ימות בסוף מסיבה אומנותית, לא כדי ללמד לקח. סיפור צריך להגיע לשיא. הייתה מן מלחמה בין דוריאן לתמונה, ואם דוריאן היה מנצח, טוב, זה היה די מאכזב. אז המוות של דוריאן היה השיא. אני חושבת שהספר לא בהכרח מתנגד לפילוסופיה של לורד הנרי (יכול מאוד להיות שהוא אפילו תומך בו). אבל בסוף אני לא באמת יכולה לדעת מהי הפרשנות של הסופר. הפרשנות האישית שלי דומה למה שנוקטורן אמרה מעליי. דוריאן היה נרקסיסט, רואים את זה גם בהתחלה עם סיביל ויין, עוד לפני שהשפעתו של לורד הנרי נכנסה במלוא הכוח.
כי הוא לא התמודד עם ההשלכות שלו. אני נוטה להאמין שההיבט העל טבעי של הספר הוא לא שיגעון ולא מטאפורי, אלא לקח מאלוהים (ווילד חי באנגליה במאה ה-19 אז סביר להניח שהוא היה מאמין)
הספר לא תומך בקו המנחה של הנרי ווטון, אלא מראה שהוא קיים ושיש השלכות להיצמדות לחי דקדנס. הספר מהווה אזהרה
הספר לא תומך בקו המנחה של הנרי ווטון, אלא מראה שהוא קיים ושיש השלכות להיצמדות לחי דקדנס. הספר מהווה אזהרה
באותו הנושא: