אני הבעיה? (ממש ממש ארוך ngl)

אתמול נסעתי אני וחברה שאני מכירה שנה להופעה של אביב גפן.
נסענו מהבית שלה חצי שעה נסיעה התארגנתי אצלה והכל.
ולמחרת הייתי אמורה לצאת מאצלה לעבוד בערך ב8:30 בבוקר.
היא הודיעה לי אתמול אם היא יכולה להביא חברה ולי לא הייתה בעיה כאילו עם כמה שרציתי שנהיה נטו שלושתינו.
הלכנו שעתיים להופעה הגענו שיר אחרון ואני פשוט התבאסתי ברמות.
לקחתי יום חופש התארגנתי התאפרתי ולא הספקנו להופעה ופשוט התפרצתי בבכי.
החברה שהיא צירפה אמרה בואו לחיפה בערך ב23:30 אני לא רציתי אבל החברה שאיתה קבעתי רצתה אז נסענו למרות שלא היה מה לעשות בכלל.
לא הייתה לי סוללה,הייתי גמורה מעייפות ופשוט רציתי ללכת הביתה והן ידעו את זה.
הן פיספסו בכוונה שתי קווים ואני לא יכולתי ללכת לבד כי אני ישנה אצל החברה שהתארגנתי אצלה.
החברה שהצטרפה הזמינה איזה ידיד שלה בערך בן 18-19 מובטל מת שהיה פשוט חשוד.
לא הרגשתי בנוח אני לא מכירה את הבחור ואני פשוט התחננתי ללכת. הבחור לא הפסיק להציע שניסע איתו לשתות או שנעשה סיבוב ברכב שלו. אני לא מכירה אותו לא בא לי להסתובב איתו או להתקרב אליו ףאז אמרתי לחברה בפעם האלף שבא לי לחזור. אז היא הציבה לחברה שהצטרפה בחירה אם לבוא איתנו או לא ואחרי חצי שעה מייגעת היא אמרה שלא.
זאת הסיטואציה הכי מייגעת שיש ואני מחכה לקו לילה שמגיע ב1:30 בלילה מתחילה לבכות מייאוש מוחלט.
החברה פשוט יוצאת עליי שאני בכיינית וצועקת עליי בלי שום הבנה של הסיטואציה וכמה רע אני מרגישה וכמה לא בנוח אני.
אני כולי תלויה בה כי התיק שלי אצלה בבית ובאותו רגע אמרתי שאני לא ישנה אצלה לקחתי ממנה את התיק ונסעתי 50 דקות נסיעה ב2:00 בלילה הביתה בהרגשה נוראית.
הסברתי לה שאני מרגישה לא בנוח ושאני חושבת שכל המצב הזה היה לא אחראי ופשוט פגע בי כי נטו רציתי להנות מההופעה הזו.
החברה התבאסה עליי ובסוף הבינה.
חשוב לי לציין שאלו שתי בנות קצת "מושפעות" ואני עם כמה שארצה חנונית כזו.
לא הפריע לי לשתות או זה שהן עישנו או ביקשו ממני כסף לסיגריות אני נטו אומרת את זה כדי להמחיש את הבדלי האופי והחשיבות.

הייתי צריכה להשאר לישון אצלה ולא להגיד כלום?
עשיתי בשכל שקמתי והלכתי?
יש טעם לנסות להסביר את זה שוב?
מה עשיתי לא בסדר