אנשים אופטימיים ושמחים בלבד!

כי מחר יכול להיות יותר טוב מאתמול

אוכל

שואל השאלה:
אני פעם הייתי הרבה יותר מחויך
ובכללי כשאני בצה"ל אני אחד המושחרים, ולא נעים לי להיות ליד עצמי כבר מרוב שאני מדוכא

ושאני יוצא הביתה אני אחד השמחים, מלא באנרגיות חיוביות

איך אני מתקן תזבל הזה

תצא על נפשי

הלמה שלי זה בשביל להנות ולחוות את החיים ושיהיה לי טוב
לקום בבוקר זה לא מובן מאליו גם למרות שלפעמים זה מרגיש ככה הסיכוי אפילו להיוולד נדיר ולמרות שיש הרבה רע גם אפשר למצוא את ההרבה טוב
ולעשות דברים עם חיוך זה חלק קשה ואני אישית לא הייתי אומר על עצמי בחור אופטימי פשוט במצב רוח טוב כרגע אז רציתי לענות, חושב יותר על מה יהיה שונה אם אני יהיה במצב רוח רע? עדיף להקליל את האווירה עדיף ללמוד לשמוח ולנשום עמוק ולשחרר, וגם בצה"ל אני ככה אני מנסה להנות ממה שיש

תבוא לפרטי אני אגיד לך איך לעשות את זה

לקום לעשות את עבודת הבורא
זה בדברים הקטנים ברכות תפילות נטילת ידיים צניעות זה עושה הרגשה מטורפת של סיפוק ואושר
לטייל לראות נוף לנשום אוויא של העולם הטוב שהבורא הביא לנו בארץ היפה שלנו
ואתה בכלל אתה בצהל אתה לוקח חלק בלהגן על הארץ והעם והמדינה גם אם זה בדבא הכי קטן זה מטורףף

שהיום אני אדאג לעצמי ואגיע לערב עם סיפוק בין אם זה רוחני ובין אם זה גשמי לא להזניח שום מישור, ולא תמיד הדברים קורים עם חיוך אבל מספיק המחשבות הקטנות באמצע היום של לקום ולפעול כדי להפוך את היום לחיובי ואז הכל נראה טוב יותר.
הרבה אנשים אוהבים להתלונן אפשר לקחת אתגר ולראות שלמרות כל התלונות אתה מצליח לעשות את היום שלך טוב יותר והכלל הכי חשוב ואמיתי... מחשבה יוצרת מציאות.

החיים יפים פשוט שמח להיות חי שמח שאני יכול ללכת לנשום להיות עצמאי מעריך כל רגע
אני הגעתי למסקנה הזאת אחרי שעברתי פציעה הייתי שנה בבית חולים ממש איבדתי הכל
לא יכולתי ללכת לא יכולתי לשבת להתקלח לא יכולתי לעשות כלום במשך שנה
והתחלתי להעריך כל רגע ורגע בחיים ובכללי להעריך את החיים כי ברגע אחד הייתי יכול למות
אז אני מודה על זה שאני חי ושזה לא קרה ומנצל כל רגע ורגע שיש לי ושמח מהכל כי תמיד יכול להיות יותר גרוע אז עדיף לשמוח ממה שטוב וכל דבר רע זה גם חוויה.

העובדה שקמתי זה מבורך

אני פשוט מאוד אוהבת לחיות, אין לי ממש הסבר. אני מתלהבת מהכול, אוהבת מאוד לעשות דברים חדשים ולפגוש אנשים....
והכול עניין של גישה, אם תחליט שאתה צהוב אתה תהיה צהוב! תחשוב על דברים שמחים, כל פעם שאתה יכול לכבות את המוח ולחשוב על זכרונות טובים והכול תעשה את זה

תתחיל לנסות לקום בבוקר עם מחשבות של שמחה, של דברים שעושים לך טוב, גם מה שלא קשור לצהל. תנסה להסתקרן יותר מדברים, לרצות לעשות עוד

תנסה למצוא יופי וטוב בכל דבר, תדביק חיוך על הפנים גם אם זה בכוח

- כי הכל לטובה בסוף, גם הדברים הרעים מחשלים אותך.
- כי צריך לתפקד כמו בן אדם ולשמור על הבריאות הפיזית והנפשית, במילים אחרות להיות מציאותי.
- לא כל דבר שעושים בחיים עושים אותו עם חיוך, זה טבעי להיות כועס או עצוב. רוב הזמן מחייכים מזה רק בדיעבד כי רואים לאן הגענו בזכות זה.
- כמו בכל דבר בחיים, פשוט לא מתעסקים עם הטפל. אפשר להיות מושחר גם בנהיגה למשל, אבל הבן אדם היחיד שמפסיד מזה זה הנהג עצמו. לכן צריך להיות חכם ולא צודק.

שואל השאלה:
בטח שצהל זה חשוב
רק מי שלא היה לא יודע כמה מנפיצים אותנו,
הנפצות זה בעצם להתעסק בדברים קטנים, טיפשיים חסרי ערך ולעשות מהם פיל ( לדוגמה הפאצ' משיח והכלא 30 יום)
שגרת היום יום שלי, היא לדאוג לזה כשאני הולך למקלחת, מהחדר למקלחת זה להיות מדוגם ואם לא אני אחטוף על זה ימי בית, ( למשל אני רוצה לשים כפכפים במקום ללכת עם הנעלי חיר, אסור.)

כל-כך הרבה דברים מטופשים שגורמים לחיילים לשנוא את המערכת הזאת,
זה פשוט מתסכל

שואל השאלה:
wahadina
אם גישה כזאת על כל דבר שיהיה לי קשה בחיים אני אזרוק הכל אני לא אצליח להתקדם לשום מקום
מקווה שאתה לא רציני

בקייטנת צה"ל הייתי מאושר מהמון סיבות.

קודם כל עצם זה שאני מאושר בסביבה שכולם מושחרים הפיץ אור וזה היה כיף אנשים שמחו בחברתי

אפילו משהו קטן באתגר הזה להיות אנטי. כולם מבואסים, אני יודע שאני מסוגל להפך

אבל הכי חשוב - באמת נהניתי.
הרגשתי שיש לי הכל:
לא צריך לדאוג מכסף,
לא צריך לדאוג מעבודה או לימודים או מבחנים
אי אפשר לפטר אותי
יש לי חברים ברוך ה'
דואגים לי לאוכל
כל הזמן אומרים לך שאתה משמעותי
יש הרבה זמן פנוי לשחק שש בש
פשוט היה לי טוב ברוך ה

וגם ברגעים שאתה מושחר לגמרי ויום שלם בתחנת אוטובוס (קרה לי הרבה)
הפז"ם דופק.

וכל כך הרבה חוויות
וגם כל מי שהיא על מדים אתה יכול להתחיל איתה - בקיצור ברכה

שואל השאלה:
איזה קייטנה אתה היית
אני רוצה לעשות הסבה לקורס שלך

יש תקופות שיותר קשוח, לא תמיד happy happy
אבל הרעיון הוא שגם בתקופות הקשוחות, ונגיד כשהייתי באמת בתהום, לדעת שתמיד יש דרך בסוף ולהמשיך
לי נגיד עוזר לצחוק על החיים וסיטואציות. גם כשהכי שחור אני מוצאת ממה לצחוק.. קורה גם שזה הומור שחור.

ובכללי מה שגורם לי להיות עם אש בעיניים אלה התשוקות שלי והמטרות הגדולות שלי בחיים, ושאני יודעת שאני הולכת לפיהן ומשיגה אותן.

בשביל לז**ן את הבחורה שאני כל כך אוהב
וההבנה שיש אנשים שהחיים שלהם באמת שחורים ושלי החיים מוגשים על מגש של כסף

שואל השאלה:
אני חייב להתחיל להסתלבט על כל הסיטואציות האלה

שחור, שומרים בלי סוף
ישנים בקושי 3 שעות בלילה
מסדר ציוד ועוד מסדר ציוד ועוד מסדר ציוד
מנקנשים אחרי שכבר ניקנשנו, (אף אחד לא יודע למה)
מעיריםת אותנו בשעות לא שעות ואז אומרים לנו לחזור לישון כי נדחה הלוז

איי עד מתי וכמה עודד

חיה את החיים
לא לחשוב יותר מידי
מתנהגת איך שאני ודואגת להקשיב לאחרים