עד כמה זה אנוכי או רע או הזוי לדעתם

היה לי קשר קרוב מאוד עם מישהי, כימיה וחיבור לא מהעולם הזה,
הייתי הכתף התומכת שלה, מדברים על הכל 24/7 , לא מאוהבים אבל הרבה רגש, קנאות, בלבול וכזה, קשר מאוד אינטנסיבי וחזק, היו אולי איזה 10 רגעי קצה של אולי אפשר לקרוא לזה "ויכוחים" שבהם היא כביכול מבולבלת לא יודעת ולא משאירה לי ברירה אלה להתרחק ולהניח לה לנפשה. ללא קללות או דם רע מ2 הצדדים, אבל אחרי כמה ימים אינטנסיביים של מחשבות שבהם גם אני קצת בדאון היא תמיד חזרה ואז עוד פעם קרובים מתמיד מדברים בלי הפסקה. זה ככה הולך וחוזר לתקופה ארוכה, ואז אחרי שזה שוב פעם הגיע לקצה היא שוב פעם מתנהגת מוזר והיא אמרה לי (בקצרה) שהיא מתרחקת ממני ורוצה לנתק קשר כי היא מרגישה שהיא ממש תלותית בי...
אחרי כל כך הרבה זמן שנשארתי יציב ומכבד והיה בנינו חיבור כל כך טוב וזמן מהחיים שלי בסוף קיבלתי דקירה כזאת בגלל משהו שכביכול לא אשמתי ולא תלוי בי, שאולי אפשר לדבר עליו או לעשות בצורה נכונה יותר, מה דעתכם?

(זה נכתב כמה שנים לאחר המקרה, לקח למדתי והמסקנות הושלמו אז אפשר לחסוך תגובות ושיח על נשים נגד גברים)