14 תשובות
אני מסכימה איתך
יש אנשים חרא בכל מקום.

אפשר להבין אותך אבל יש גם הרבה יופי בתרבות הישראלית שהתעלמת ממנה

ברור שאם תסתכלי רק על החלק הריק של הכוס את תיצרי תמונה שחורה

אבל זו תהיה תמונה לא מייצגת
צודקת, ברור שיש גם אנשים מדהימים במדינה אבל הם הפכו למיעוט לעומת הערסים עם ההתנהגות הברברית שתיארת.
זה בדיוק למה אני מתכננת לעבור לגור בחו"ל מתי שתהיה לי הזדמנות, מניסיון (לפחות מאירופה) שם רוב האנשים לא כאלה
DCC
שואל השאלה:
ברור שיש אנשים טובים בכל מקום, וגם בישראל. אבל מבחינתי, כשאותם דברים שליליים חוזרים על עצמם שוב ושוב, הם כבר לא מרגישים כמו מקרים בודדים. זו החוויה שלי, ואת החוויה שלי אף אחד לא יכול להגיד לי שהיא לא מייצגת.
אנונימית
את יודעת?
זה לא ישראל, זה הגישה שלך לחיים- סוג של השלכה קטנטנה.
אני אישית חי באותו ארץ, ולא רואה מה שאת רואה :)
ממליץ לך לשנות גישה.
שואל השאלה:
אתה יודע? שזו רק הגישה שלי אתה מבטל את מה שאני חוויתי. העובדה שאתה לא נתקלת באותם דברים לא אומרת שהם לא קיימים. לכל אחד יש חוויות שונות, והדעה שלי מבוססת על מה שאני פגשתי, לא על ניסיון להיות שלילית.
אנונימית
זה כי או לא היית בחול או שהיית בחול רק בטיול. תחיי ותעבדי בחול חצי שנה ואז תדברי איתי.
לא צריך להסתכל רק על הדברים הרעים.
עונה לך בתור אחד שהיגר לחול
כל הישראלים בטוחים שאיכשהו יהיה להם יותר טוב חח.
אני עושה כסף יותר מבישראל ולא יותר טוב לי, בכל מקום יש את החרא שלו
אנונימי
שואל השאלה:
אני לא מחפשת גן עדן ולא חושבת שבחול הכול ורוד. אני פשוט חושבת שיש מקומות שבהם ההתנהלות בין אנשים מתאימה לי יותר. העובדה שבכל מקום יש בעיות לא אומרת שכל הבעיות באותה עוצמה או באותו סוג.
אנונימית
אני לא מסכים שזה רוב, לפי דעתי זה מיעוט די קטן, הבעיה היא שאפילו באחוזים שהוא נמצא בו כרגע נתקלים באנשים כאלה על ימין ועל שמאל בכל מקום בכביש, בתורים, בבית הספר וסתם ברחוב

וכן, זו בעיה רצינית בתרבות הישראלית, שאסור אף פעם "לצאת פראייר", וזה באמת מתבטא בכל המקומות האלו

בכביש, לדוגמה, רואים אנשים עושים עקיפות מסוכנות, או פשוט נוסעים על הנתיב השמאלי בלי לרדת ממנו לרגע, גם אם הם נוסעים הכי לאט בכביש, כדי שלא יעקפו אותם (יוציאו אותם פראיירים)

והחלק הזה של התרבות הישראלית (תרבות הפראייר או לא פראייר) הוא לדעתי אחד מהגורמים הכי מרכזיים בהרבה מהבעיות שלנו היום
אני לא מבטל מה שאת חווה, לא אמרתי שהחוויה שלך לא נכונה.
ולא התכוונתי לומר שהחוויה שלך לא נכונה.
השאלה היא האם היא המציאות המשותפת, האם כולם חווים ככה, והתשובה שלי לא.
לכן ההמלצה שלי הייתה, במקום לסבול, ולהרגיש אי נוחות, תשני גישה.

את יודעת שאפשר להסתכל על קצת האנשים, ואפשר להסתכל על רוב האנשים.
אפשרי להסתכל על הטוב המשותף, ואפשר להסתכל לא ככה.
ואני לא מתכוון לתקוף חס ושלום, רק להועיל, שתרגישי טוב יותר, באהבה רבה.
בעיני, את יודעת מה מה שכתבתי, את לא צריכה את ההסברים שלי. ואני רק עוזר לך לכוון את מחשבותיך.
שואל השאלה:
אני מבינה למה אתה מתכוון, אבל אני לא חושבת שהמסקנה היא רק עניין של גישה. לכל אחד יש גבול למה שהוא מוכן לקבל מהתרבות שהוא חי בה. יכול להיות שאתה מסתכל על אותם דברים ובוחר לתת להם פחות משקל, ואני נותנת להם יותר משקל. זה לא אומר שאחד מאיתנו טועה, אלא שפשוט יש לנו סדרי עדיפויות שונים.
אנונימית
שואל השאלה:
dusk
אני חושבת שאנחנו מסכימים יותר ממה שנדמה. גם אם זה מיעוט, אם פוגשים את ההתנהגות הזאת שוב ושוב בכביש, בתורים, בעבודה וברחוב, היא משפיעה על התחושה היומיומית. מבחינתי זה כבר חלק מהחוויה של החיים כאן. אני לא אומרת שכל ישראלי כזה, אבל אני כן מרגישה שהתרבות של לא לצאת פראייר משפיעה על ההתנהלות של הרבה אנשים, וזה בדיוק מה שמרחיק אותי.
אנונימית
^כן, אני מסכים איתך על הנקודה הזו ללא ספק, רק רציתי להדגיש שהבעיה הזו היא של מיעוט קטן יחסית (אחוזים בודדים מהאוכלוסיה לפי דעתי), גם אם ההשפעה שלהם על החוויה של כולנו לא פרופורציונלית לכמות שלהם

לפי דעתי פשוט מאוד חשוב להדגיש שזה מיעוט, בעיקר כדי שאנשים לא ירגישו מותקפים באופן אישי (ובכך יהיו יותר מוכנים להקשיב, ואפילו לעשות מאמצים כדי לשפר את המצב)
שמעי, אני מבינה מה את אומרת, אבל אני מרגישה שדי הקפתי את עצמי בסביבה אנשים שאני מרגישה יותר חלק ממנה, אז חוץ מכשאני צריכה לעשות קניות בסופר או נסיעות אוטובוס זה פשוט לא פוגש אותי, וגם אז, זה לא קיצוני ברמה שכל נסיעה קורה משהו.
אוסיף ואומר משהו, אני ממשפחה של עולים מצרפת ואני דור ראשון בארץ משני הצדדים. *הדשא של השכן לא ירוק יותר*
אומרת לך הכי אמיתי, ברוב המדינות המערביות האחרות בעולם אנשים מתנהגים כמו ילדים גם בגיל 30 ויש להם את הקטעים שלהם. בסוף, יש אינספור סיפורים על ישראלים שטיילו בחול בכל מיני מקומות בצד השני של העולם, ותמיד איכשהו כשיש מקרה חירום רפואי במסיבה או טיול או כל דבר כזה, הישראלים איכשהו מצילים את המצב.
אז בשורה התחתונה כנראה לא חידשתי כלום, והדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה להיות חלק מהשינוי שהיית רוצה לראות, ובעיקר לחנך את הילדים שיהיו לך באופן שהיית רוצה שאנשים ייתנהגו. ובאמת תזכרי שכנראה שאם היית עוברת לחול אז היית מוצאת דברים שגם היו מפריעים לך באותה מידה, למשל לפני כמה שנים הייתה אישה שנאנסה ברכבת בצרפת ואנשים פשוט ישבו ולא עזרו. זה לא היה קורה בארץ