19 תשובות
12 ברור
אנונימי
לאף סקר
בסופו של דבר אם לא כל האוכלוסה תשתתף בסקר הוא לא מדויק
בסופו של דבר אם לא כל האוכלוסה תשתתף בסקר הוא לא מדויק
מאמינה רק לערוץ 14 ולא לאף ערוץ אחר. הערוץ היחיד שלא מסלף את האמת.
אנונימית
לאף אחד. כל אחד מראה את הנתונים שלו. כשיהיו בכל הערוצים את אותם תוצאות- אז נדבר.
כרגע של 12, מכיוון שערוץ 14 הם הבעלים של חברת הסקרים שלהם, next data, מה שמאוד מקל עליהם לשחק עם הנתונים.
בשנים שעברו האמנתי ל14 ברוב המדדים, כי הם הוכיחו דיוק גבוה יותר בפועל.
בשנים שעברו האמנתי ל14 ברוב המדדים, כי הם הוכיחו דיוק גבוה יותר בפועל.
אם הבחירה זה בין 12 ל 14 ברור ש 14 בלי לחשוב פעמיים
שואל השאלה:
למה לדעתכם ההבדל כל כך גדול בין הסקרים?
למה לדעתכם ההבדל כל כך גדול בין הסקרים?
שום דבר
האמת תמיד איפשהו באמצע. זה צד מגזים לפה וזה צד מגזים לפה.
כל סקר הוא מוטה לאינטרסים של מי שמימן את הסקר הזה, אף סקר לא באמת מציג את האמת בשטח ולכן אין צורך להתייחס לסקרים האלה כעובדה, זה נטו כדי להלחיץ אנשים ולגרום להם להצביע לפי "הרוב".
לאף סקר.
רק אידיוט יאמין לסקר.
זה כמו שיאיר גולן מפרסם בעמוד שלו סקר מי נגד ביבי ויהיה 90% שאומרים אני.
ומנגד הצל יפרסם בעמוד שלו סקר מי בעד ביבי ו90% יגידו אני.
אלו סקרים שנועדו לתמוך בצד שלך והם בדיוק המשמעות קל cherry picking
רק אידיוט יאמין לסקר.
זה כמו שיאיר גולן מפרסם בעמוד שלו סקר מי נגד ביבי ויהיה 90% שאומרים אני.
ומנגד הצל יפרסם בעמוד שלו סקר מי בעד ביבי ו90% יגידו אני.
אלו סקרים שנועדו לתמוך בצד שלך והם בדיוק המשמעות קל cherry picking
14 תמיד מדייק בדיעבד
אנונימי
14 זה הערוץ הכי זבל במדינה אז אובייסלי כל דבר שלא 14
^שואל השאלה
א. מכיוון שסקר לא נותן תוצאות "נקיות", צריך לעבוד הרבה מאוד כדי להפוך את הסקר לנתונים בפועל.
ב. יש לא מעט מקום להחלטת הסטטיקאי, כמו אנשים שענו "מתלבט בין x ל y" וכדומה.
ג. יש לא מעט "רעש" שכולל תשובות מוקצנות ותשובות מגוחכות / כפולות.
ד. נהוג לתת משקל לקבוצות שונות, למשל אם 37% נשים ענו על הסקר ו63% אחוז גברים (במדגם גדול מספיק) הסטטיקאי ייתן לנשים משקל השווה לאחוז שלהן באוכלוסייה.
החלטת המשקל היא קריטית כי הסטטיקאי מחליט למה להתייחס יותר או פחות, ומהם הנתונים הרלוונטיים יותר לגבי העונים.
ה. ניסוח השאלות השונות מוביל לפעמים לתשובות שונות מאוד, כמו למשל:
1. מה דעתך על העריקים החרדיים ואי השוויון בנטל?
2. מה דעתך על המרדף בנושא הגיוס אחר בני הישיבות?
א. מכיוון שסקר לא נותן תוצאות "נקיות", צריך לעבוד הרבה מאוד כדי להפוך את הסקר לנתונים בפועל.
ב. יש לא מעט מקום להחלטת הסטטיקאי, כמו אנשים שענו "מתלבט בין x ל y" וכדומה.
ג. יש לא מעט "רעש" שכולל תשובות מוקצנות ותשובות מגוחכות / כפולות.
ד. נהוג לתת משקל לקבוצות שונות, למשל אם 37% נשים ענו על הסקר ו63% אחוז גברים (במדגם גדול מספיק) הסטטיקאי ייתן לנשים משקל השווה לאחוז שלהן באוכלוסייה.
החלטת המשקל היא קריטית כי הסטטיקאי מחליט למה להתייחס יותר או פחות, ומהם הנתונים הרלוונטיים יותר לגבי העונים.
ה. ניסוח השאלות השונות מוביל לפעמים לתשובות שונות מאוד, כמו למשל:
1. מה דעתך על העריקים החרדיים ואי השוויון בנטל?
2. מה דעתך על המרדף בנושא הגיוס אחר בני הישיבות?
רק 12
אנונימי
שואל השאלה:
^^ מסקרן, זה לא עיוות של נתונים אם מציגים שאלה אחרת כשהם מפרסמים את הסקר בשידור?
^^ מסקרן, זה לא עיוות של נתונים אם מציגים שאלה אחרת כשהם מפרסמים את הסקר בשידור?
לאיילה חסון יש הרבה תשובות לזה מניסיונה
מומלץ לחפש ראיונות ביישומון שלי גלי ישראל
מומלץ לחפש ראיונות ביישומון שלי גלי ישראל
אנונימי
^גלי ישראל זאת תחנת רדיו ימינית מובהקת
אנונימי
^^^השאלות לא מוצגות כלשונן כמעט אף פעם, בלי קשר לפוליטיקה.
זה כך מכיוון ש:
1. בסקר עצמו המטרה היא איסוף נתונים, אז עדיף לפרט ולדייק ככל שניתן את השאלה. ואילו בהצגה שלו המטרה היא לתפוס את תשומת לב הקהל, אז עדיף לכתוב בניסוח קצר וקל להבנה.
2. לפעמים מוצגות כמה שאלות בגרף אחד, והשאלה המוצגת בכותרת היא מעין שאלה מסכמת.
3. בעולם אידיאלי, ניסוח השאלה בשאלון מנוסח כדי לייצר מינימום הטייה, כך שהוא לרוב מנוסח באופן מסורבל שלא מתאים להצגה כלל, אך הדבר הזה לא תמיד קורה.
וכן להפך, לרוב השאלה המוצגת מנוסחת באופן מוטה ע"מ לעורר עניין בצופים.
זה כך מכיוון ש:
1. בסקר עצמו המטרה היא איסוף נתונים, אז עדיף לפרט ולדייק ככל שניתן את השאלה. ואילו בהצגה שלו המטרה היא לתפוס את תשומת לב הקהל, אז עדיף לכתוב בניסוח קצר וקל להבנה.
2. לפעמים מוצגות כמה שאלות בגרף אחד, והשאלה המוצגת בכותרת היא מעין שאלה מסכמת.
3. בעולם אידיאלי, ניסוח השאלה בשאלון מנוסח כדי לייצר מינימום הטייה, כך שהוא לרוב מנוסח באופן מסורבל שלא מתאים להצגה כלל, אך הדבר הזה לא תמיד קורה.
וכן להפך, לרוב השאלה המוצגת מנוסחת באופן מוטה ע"מ לעורר עניין בצופים.
באותו הנושא: