אני מאוכזבת מעצמי. (פריקה)

שואל השאלה:
ניסיתי וזה לא בשבילי תאמיני לי שניסיתי הכל לא סתם אני מאוכזבת

תשמעי את תהיי חייבת לעבוד בשביל לחיות נקודה
עבודה זה אף פעם לא כיף וזה מדכא הרבה פעמים אז אני תמיד מגיע לעבודה עם אנרגיות ושמחת חיים כדי להוציא מזה את הכיף ואפשר להוציא משירות לקוחות כיף כי כל הלקוחות שלך מטומטמים
תכריחי את עצמך תקחי איתך אפילו עוד חברה ותעבדו ביחד

שואל השאלה:
לא אני ברמה שאני בוכה מול לקוחות ואני חוזרת הביתה בהרגשה של שנאה עצמית מטורפת זה פוגע בי נקודה לא באלי לעבוד בשירות לקוחות בחיים

שואל השאלה:
ואין לי חברים

עבודה באופן כללי זה לא דבר פשוט. זה דינמיקה עם לקוחות, דינמיקה עם עובדים אחרים, עם המנהלים וכו'. וכשמוסיפים לזה לפעמים מאמץ פיזי שצריך להשקיע ויכולות ריכוז וכו'.. באמת לא קל.

אז זה לא שמשהו איתך ממש לא בסדר ברמה נוראית. אולי פשוט את צריכה משהו אחר, סגנון אחר. מה עם חנויות בגדים קטנות? האלה בפינות הרחוב שזה רק את ועוד מוכרת?

לי תמיד היה קשה לעבוד תחת אנשים. תמיד לא הסכמתי עם המשימות או הדרך שדברים התנהלו וזה ממש הלחיץ אותי שאני עושה דברים לא כמו שמצפים ממני. אז במקרה שלי פשוט הפכתי ליזם עצמאי והקמתי חברות משלי והעסקתי אנשים חח פתרון מאוד יצירתי לזה שאני לא יכול שיהיה מעלי בוס שמאוכזב ממני :).. אז תמצאי לך את הדבר הזה שמשנה עבורך לגמרי את התמונה.

תדעי שאת ממש לא לבד בזה. אני בעצמי עם אוטיזם, וזאת פאקינג עבודה ראשונה שלי בשירות לקוחות ובחתיכת לחץ. אני כבר כמעט שלוש שנים באותו מקום, ורק לאחרונה עברתי סניף למקום עם מלא עבודה, עמוס ומלא אנשים, וזה קורע ומחרפן. חוץ מזה, המון אנשים שהיו איתי בבית ספר בכלל לא הצליחו להחזיק מעמד במקומות עבודה או בהתנסויות.

תכלס אין שום 'לו"ז נכון' שכולם חייבים ליישר קו איתו. זה שכולם לכאורה מסתדרים סביבך זה רק מעטפת חיצונית, כי אתה לא באמת יודע מה הולך אצלם בפנים. מקדונלדס ושירות לקוחות בלחץ זה פשוט גיהנום שוחק, בטח לבנאדם רגיש. זה שזה קשה לך לא אומר שאת איטית או לא בסדר, אלא פשוט שהמסגרות האלה דורסניות ולא בנויות לרגישות.

תנשמי עמוק ותורידי מעצמך את האשמה הזאת. אם אני הצלחתי למצוא את הדרך שלי לשרוד בעבודה כזאת וכבר כמעט שלוש שנים פה, אני בטוחה שגם את תמצאי בסוף את המקום שיהיה לך בו בסדר ותצליחי לעבוד בו בקצב שלך.