שאלה פילוסופית על מוות

אתה כבר תדע איך אתה תיהיה מבוגר שרגיל כבר לחיות בליא עזרה

באופן טבעי ונכון ילדים קוברים את ההורים שלהם ולא להפך, התקווה היא שהמוות יגיע בזמן הנכון ולא מוקדם מדי או אחרי סבל ממושך
נראה לי גם אני וגם ההורים שלי מעדיפים שהם ימותו לפניי
לאבד ילד זה אכזרי מאוד, ראיתי איך זה השפיע על סבא וסבתא שלי כשדודה שלי נהרגה בתאונת דרכים, ראיתי איך זה השפיע על דודים שלי כשבן דוד שלי נהרג בעזה, ראיתי איך זה השפיע על חברים של ההורים שלי כשהילדה שלהם נפטרה מסרטן וכל המקרים האלה היו נוראיים הרבה יותר מאיך שהמוות של סבתא שלי השפיע על אבא שלי, עם כמה פתאומי וקשה שהמוות הזה היה.

מוות זה חלק מהחיים ופשוט צריך לדעת לקבל אותו

כן, אצל רוב ההורים גם המחשבה שיום אחד הילד שלהם ימות יכולה לעורר עצב, למרות שהם יודעים או מקווים שזה יקרה רק אחרי שהם עצמם כבר לא יהיו בחיים
עבורם הילד תמיד נשאר הילד שלהם, והידיעה שגם הוא ימות לא קלה, אבל הרבה גם מוצאים נחמה בכך שהסדר הטבעי הוא שהילדים יחיו אחריהם ויזכו לחיים ארוכים ומלאים
אז אפשר לראות במוות חלק טבעי מהחיים, ובכל זאת להרגיש שעצם הפרידה מאנשים אהובים היא דבר עצוב


שאלה מעט ילדותית בעיניי אז עניתי בצורה שהייתי עונה לילד