3 תשובות
נכון ו
אין לו יצר טוב ויצר רע (לא יודע לתרגם את זה למובנים מדעיים אבל מקווה שקלטת את הכוונה), אין לו שכחה, יש לו ניצול אנרגיה גדול למטרות מסוימות והוא יכול בכמה שניות לטחון ולשנן ספר עבה שלך היה לוקח חודשים
מכירה את ניסוי החדר הסיני? זה בדיוק זה.
חשבי ששמים איזשהו בן אדם שלא יודע סינית בתוך חדר אטום עם חריץ קטן. הוא לא יודע סינית בכלל ואין לו תקשורת עם העולם שבחוץ למעט מה שמעבירים לו מתוך החריץ. בכל פעם מעבירים לו דרך החריץ קטן דף קטן עם שאלה בסינית, כשהוא צריך לכתוב על הדף את התשובה ולהחזיר אותו חזרה למי שנמצא בצד השני. איך הוא עושה את זה? בתוך החדר יש לו ספר הוראות מה לכתוב בהתאם למה שהוא רואה שכתוב על הדף. לדוגמה, אם כתוב על הדף "xyz" בסינית, הוא יפתח את הספר ויראה שהוא צריך לכתוב "abc" בתגובה. כלומר נניח יהיה כתוב על הדף "איפה זורחת השמש", הוא יפתח את ספר ההוראות, ויראה שכשכתוב את התווים "איפה זורחת השמש" הוא צריך לכתוב "במזרח".
האם האדם שבחדר מבין סינית? התשובה היא שלא. וזה בדיוק מה שמחשב ובינה מלאכותית עושים. אין להם הבנה. הם מצייתים להוראות שהמתכנתים הכניסו בהם ומבצעים את הפלט בהתאם לקלט שהם קיבלו - אבל הם לא באמת מבינים מה הם עושים.
ובזה הם שונים מהמוח האנושי. בתחושת ההבנה הזו שלא קיימת אצלם.
מהנקודה הזו בדרך כלל עולה השאלה - האם הפער הוא טכני בלבד? כלומר אם נבנה בהצלחה מוח אנושי זהה למוח של אדם חי בריא, תהיה לו את תחושת ההבנה הזו?
כאן מתחלקים לשתי קבוצות - הדואליסטים (אלה שמאמינים בנשמות) יגידו שלא, ושלא משנה מה נעשה לא נצליח לחקות את תחושת ההבנה הזו של אדם אנושי. מנגד יש את המטריאליסטים שיגידו שזה אפשרי, פשוט לא הצלחנו לעשות את זה עדיין ברמה הטכנולוגית (וזה כל כך מסובך שספק אם נצליח).
בכל מקרה, הדבר הכי מעצבן הוא שבאמת אי אפשר לבדוק את זה. מדענים עדיין נאבקים ליצור תא פרוקריוטי שאין ספק שהוא חי, אז עד שנצליח ליצור מוח אנושי עם כל הרקמות, העצבים והמולקולות שלו - יעברו כמה אלפי שנים טובות. לכן זה ויכוח פילוסופי ודתי.