האם אנחנו מתחילים להתרחק?

יש לי חבר טוב מאוד. כל התיכון ישבנו אחד ליד השני ועברנו מלא חוויות ביחד. יש לנו תחביבים משותפים ואני באמת מרגיש בנוח איתו לשתף הכל. סיימנו תיכון לפני שנה, אבל המשכנו להיות בקשר. לא נפגשנו הרבה, אבל כשכן נפגשנו היה כיף רצח. קצת קונטקסט, אחרי שסיימתי בית ספר הייתי במלשביות ארוכה מאוד (עד אפריל) ופעם אחרונה שנפגשנו הייתה לפני חודשיים וחצי, כשהייתי רק שבועיים לתוך הקורס בצבא, והיה נורא נורא כיף.
אז היום נפגשנו, ועוד לפני שפגשתי אותו הייתי כזה "דאם, אני לא כזה מתרגש לראות אותו". ואני גם ישנתי די חרא היום ומרגיש ממש עייף אז אני לא בטוח אם זה בגלל זה או שמשהו אשכרה השתנה. ושמעו, סך הכל היציאה לא הייתה נוראית או משהו, היה לנו על מה לדבר אבל.. זה פשוט לא הרגיש אותו דבר. אני לא יודע אם זה בגלל שהייתי עייף בטירוף או שבגלל שפשוט.. אני 3.5 חודשים לתוך קורס ואני פשוט נמצא בסביבה שונה וחווה עם האנשים שם כל כך הרבה חוויות שאולי החבר הזה פשוט.. לא רלוונטי? כאילו דווקא די חיכיתי לספר לו על כל מה שקרה בקורס עד עכשיו אבל כשהתחלתי לספר הוא פשוט אמר "יש לך משהו מעניין לספר?" וזה די הרג את החשק שלי לשתף עוד דברים.
אני מרגיש כל כך חרא עכשיו כי אני לא רוצה לאבד את החבר הזה. אין בקורס אנשים שיש לי איתם את אותה רמת הקרבה שהייתה לי עם אותו חבר. אבל אני באמת לא יודע מה לעשות. כאילו אני רוצה לחשוב שזה רק בגלל העייפות ושאם ניפגש שוב אז הכל יהיה כמו בימים הטובים אבל אני באמת לא יכול להיות בטוח. וזה גורם לי לרצות לבכות.