שאלה פה לחולי סכיזופרניה או פסיכוזה

לא משהו גרוע בדרך כלל. דברים בצדי הראייה, לפעמים אנשים שאני בטוחה שהיו שם והם לא. פרנויה *כל* הזמן. הפרנויה יותר מעצבנת ביום יום כי אני מכסה הכל, בטוחה שיש אנשים מאחורי (גם כשאני לבד בחדר), ועוד כל מני דברים

שואל השאלה:
ואת מודעת לזה שהתסמינים לא תקינים או שאת מאמינה לזה?
כאילו את ממש רואה דברים שלא קיימים או פשוט משהו קטן לשניה?

לפעמים זה לשניה, יש כאלה שאני רואה אותם ממש בבירור (לא משהו בזווית של העין) אבל בסוף גם זה נעלם.
אני מודעת חלקית לזה שזה לא תקין, כמו שאני מודעת שמה שיש לי זה לא חמור בכלל. יש דברים שאני יודעת שזה לא תקין, אבל זה תלוי בתקופה
יש פעמים שאני סתם חושבת שאני פרנואידית ויש תקופה שזה מרגיש גם ממש ממש מוצדק. לדוגמא כשאני מרגישה שיש מישהו בחדר איתי ואני יודעת שאין, אני בטוחה לרוב שזאת רוח (אני לרוב חושבת שזה רוחות תאמת).
אבל אני תמיד מאמינה שמה שראיתי אמיתי. כאילו אני צריכה לשכנע את עצמי ממש כדי להאמין שלא ראיתי את הדמויות האלה.

שואל השאלה:
וזה כאילו סכיזופרניה מה שאיבחנו לך?
זה לא אמור בכללי להיות קיצוני ממש סכיזופרניה שממש מאמינים בדברים שלא קיימים כאילו לא רק לראות משהו לשניה?

לא יש רמות כמו נגיד דיכאון, יש מינורי ויש קליני, בסוף גם אם זה לא משהו ממש משמעותי זה קיים וזה זה, אז מאבחנים.
אצלי זה לא קיצוני כי זה לא עד כדי כך משפיע לי על היום יום, אבל זה שם.
פעם כן היה לי יותר גרוע, אבל נרגע לי יותר (במקום נגיד לראות דמות שעוקבת אחרי לעשרים דקות רק להרגיש את זה)
אבל שוב זה שונה כי אני מכירה אנשים עם פרנויה (לא סכיזופרניה) שבשבילם להרגיש שצופים בהם זה רק הרגשה, זה לא ידיעה חותכת שיש משהו במיקום ספציפי שנראה כמו משהו ספציפי (למרות שאין באמת) כמו שיש אצלי.
כמו שדיכאון מתבטא אחרת אצל אנשים ככה גם סכיזופרניה, אני מכירה אנשים שרק שומעים דברים, או אנשים שבאמת יש להם הכל מהכל וזה ממש גרוע כביכול.

שואל השאלה:
אז אין לך כאילו התקפים פסיכוטים רק תסמינים חלשים שבאים והולכים?

אין לי אבל אני מכירה מישהי שיש לה. אם רלוונטי, אני יכולה לענות בפרטי לגבי למה שמתי לב לפני שהתפרצו לה התקפים פסיכוטיים

שואל השאלה:
את זאת שענית על השאלות מקודם?