אני בת 23 בלי כלום

את סתם דרמטית חיים שלי יש לך את כל החיים לפנייך את יכולה לעשות אוניברסיטה/מכללה אחרי צהל סתם לטוס לטייל יש עוד כל כך הרבה דברים לעשות

שתדעי שאת לא לבד. היום קשה בחוץ ואנשים מתחילים את חייהם מחדש גם בגילאי 30 ו 40, אז בגילך זה בכלל רלוונטי והגיוני.
אם אני הייתי במקומך במקום שאת נמצאת ובגילך - הייתי מתחיל מחדש ועושה משהו שאני ממש אוהב לעשות ולומד אותו ועובד בו

שואל השאלה:
מבינה ... אבל העניין הכלכלי חזק אצלי ומפריע לי , אם אלך לטייל או ללמוד אתקע את החיים שלי שוב לעוד כמה שנים ואז אצא שוב בלי כסף ובלי ניסיון

את דרמטית, אבל זה מובן
אבל תזכרי שאת צעירה וכל החיים לפנייך
תורידי סטרס, תנשמי דברים יסתדרו, באמת.

קודם כל השתחררת בגיל 22 שזה עדיין צעיר
אני משער שהשתחררת עם (דיפלומה של הנדסאי) יג יד ועם חיסכון של כמה עשרות אלפים. רוב החיילים מסיימים את השירות עם מענק שחרור בסיסי וממש מעט בעובר ושב. עכשיו אם ציפית לעבודה בחברה ביטחונית מוכרת כמו רפאל או אלביט אז זה לא ריאלי בכלל לחיילת משוחררת אל תבזבזי את הזמן. במיוחד אם אין תואר(שגם את יכולה לעשות). זה שבכלל הביאו אותך לראיונות זה כבר אומר שהקורות חיים שלך כנראה אחלה ואולי את יכולה להשתפר באיך למכור את עצמך. תנסי לשלוח גם קורות חיים למשרות junior ו entry level במקצוע שעשית. לא רק חברות הענק. ואל תשווי את עצמך לאנשים בני 25 באינסטגרם.

אז אולי למצוא כיוון מקצועי שמשלב חלקית מה שלמדת ושהניסיון שתשיגי מהעבודה זה מה שייתן ניסיון תעסוקתי וכלכלי וגם ייתן לך ללמוד בזמן העבודה ולהתפתח ככה מקצועית

אולי אפשר לנסות לשנות את צורת ההסתכלות שלך על החיים
מה המטרה שלך בחיים?
אני חושבת שכדאי לשאוף לאושר ולא להיות בחרדה או להרגיש שפספסת את החיים כי לא הגעת להישגים טכנים.
תעשי מה שעושה לך טוב, אם את רוצה זוגיות ומשפחה זה מהמם תעשי צעדים בשביל זה, אם את רוצה לעבוד בעבודה מסוימת תעשי את הכי טוב שלך בשביל זה רק אל תרגישי שאין לך כלום כי אין לך עדיין מקצוע.

מאוד ממליצה לך להיכנס קצת לעולם של זימונים, זה לא בהכרח רוחני זה פשוט מגדיר לתת מודע שלך מה המטרה שלך וככה הוא יגרום לך לעשות צעדים מדויקים יותר ולהבחין ביותר הזדמנויות.
רק מדגישה זה לא במקום השתדלות צריך להשתדל ולעשות זה פשוט כלי שיכול לעזור

את לא יכולה לשנות את המציאות את כן יכולה לעשות את הכי טוב שלך ומה ששלך יגיע

שואל השאלה:
משרות שהם גוניור או כניסה לצערי מתחילים ממשכורת יחסית נמוכה במקצוע שלי וזה אפילו יכול להיות בכמה רמות פחות מהנדסאי , במקצוע שלי אני הנדסאית אלקטרוניקה ומשרות פשוטות יותר זה לעבוד עם הלחמות והרכבות ודברים בסגנון שזה משכורת כלום אז אני תוהה לעצמי שאולי עשיתי טעות שיצאתי מהקבע

תורידי את האגו את צוברת ניסיון במשרות האלה
שזה מה שהחברות הגדולות מחפשות
מהנדס חשמל מתחיל עם תואר ראשון מרוויח סהכ איזור ה17 אלף(גיל ריאלי 24-26). את הנדסאית. אין מה לעשות זה המשכורות. את יכולה למצוא עבודה שתתן לך 11-13 בגיל הנוכחי שלך על הדרך לצבור ניסיון ולהתקדם. זה התחום שלך. מבוקש אבל משכורת יציבה. את יכולה גם לעשות תואר בחשמל, יקפיץ אותך משמעותית אבל תואר קשה מאוד קחי בחשבון

עשרות אלפים זה יפה מאוד...

את באמת סתם דרמטית אחותי הכל טוב ,את צריכה להינות מהגיל הזה ,אני אומרת לך מניסיון את לא צריכה לחשוב כלכלי תהני מהגיל הצעיר הזה כל עוד את יכולה תעבדי בעבודות עם אנשים שעושים לך טוב אפילו אם זה לא הרבה כסף זה חלק מהחוויה להכיר אנשים חדשים והחיים עוברים מהר בלי להרגיש .
תחשבי מה את אוהבת ומה את רוצה לעשות בחיים ותלכי על זה עד הסוף וגם יהיה לך מטרה בחיים ,במקום לעבוד במשרה מלאה בעבודה בלי חיים רק בשביל שיהיה לך כסף לבזבז זה לא מהות החיים ,תעשי מה שאת רוצה תבני את עצמך לאט לאט ואז כבר בגיל מאוחר יותר תחשבי כלכלי כי באמת תאמיני לי הגיל הזה הוא הכי טוב שיש והוא עובר מהר מידי

יפה שלי
אני בגילך ויכולה לומר לך שאת ממש לא "מאחור".
קודם כל, כמה את מרוויחה עכשיו ובגיל הזה (ובכלל את האמת) לא אומר עלייך ועל הערך שלך- את קובעת אותו.
מבינה אותך, את רוצה להרוויח כבר טוב ואת כבר הגעת למקצוע. אבל זה לוקח זמן ולוקח זמן למצוא מקום טוב.
אומרת בתור מישהי שמתמודדת עם משהו די דומה (ומוזמנת לדבר איתי בפרטי על זה).

לא יודעת על מי את מסתכלת שאת חושבת שאת מאחור.. מה על משפיענים ומוכרי קורסים באינסטגרם שכמעט תמיד מזייפים את ההצלחות/מרוויחים על חשבון מי שקונה מהם?
כי הם לא מדד. רוב האנשים שאני מכירה בגילנו עוד לא יודעים מה רוצים מעצמם בחיים, כל היום במסיבות וחול.. מקסימום כאלה שרק התחילו ללמוד.
למרות שזאת באמת לא תחרות.. אומנם לי את האמת זה נותן דרייב לקריעת תחת שלי מאשר להיפך.
תתמקדי בשלך ובמה שנכון לך.
ולדברים טובים פשוט לוקח זמן.. תנסי להבין אם מה שאת עושה עכשיו באמת נכון לך, אם זה מעניין ומספק אותך (ויש אופציות בשוק).
אם צריך, אז לוקחים עזרה מקצועית.. יכולה לכוון אותך גם באלה.
אני באה מתעשייה טכנולוגית.

היי אני גם ככה בול אותו דבר
הכל בסדר אפשר גם להתחיל במשכורות נמוכות ולאט לאט להתפתח ולהתקדם

את יכולה גם לטייל בכסף הזה להנות טיפה להשתחרר לגלות אנשים והזדמנויות
הרגע את משתחררת מצה"ל אין סיבה למהר תקחי הפסקה תראי מה את רוצה מעצמך ומהחיים

כסף בא והולך

זה מה שאני עשיתי

השתחררתי בגיל 20 עם בית בבעלותי
את לא סתם דרמטית, למה לא עבדת כל הזמן הזה? ואם עבדת, למה לא חסכת? הרי כנראה שחיית עם ההורים אז איזה הוצאות כבר יכלו להיות לך?

^את מקרה מאוד נדיר
זה ממש לא נפוץ להיות בגיל 20 עם דירה בבעלותך
למה את מתחקרת אותה?

^^בית בבעלותך שההורים מימנו לך במקרה?
אפשר את הקורס שלך להצלחה בחיים פרו מקס?

מה חשבת שיש לבני גילך מאות אלפים?

שואל השאלה:
מכירה שיש להם 100,000 בערך ומעלה בגילי כן , אבל אני חושבת שזה בזכות זה שהם עבדו קשה וגרו עם ההורים בשנים האלה אני עוד משלמת על עצמי לגמרי וגרה לבד

אל תהיי במרדף אחרי כסף לרוב בני גילך אין את הסכומים האלה
החיים נועדו שנהנה מהם
תעשי מה שאת יכולה בשביל המטרה שלך ואל תהיי בחרדה בגלל זה

שואלת השאלה את לא היחידה ככה.
לפני שנים רבות הייתי בדיוק במצב שלך, זה מקרה של כל אחד במידה ולא קיבל ניסיון בתחום בדיוק שנדרש באזרחות.

מבינה את הדאגה שלך כבר לבנות בסיס חיים טוב כלכלית, אבל ההשוואות האלה לא בריאות ולא נכונות. רק התחלת את חייך והקריירה שלך..
ומרדף רק אחר כסף יעשה לך רע פשוט, ולא תצליחי באמת להנות מהדרך.. וגם אם לא נהנים או באמת אוהבים את מה שעושים, לטווח הארוך זה לא מחזיק

את לא דרמטית
בתור אחד שעשה את הטעות של תואר בכלכלה (פשוט כי יש עודף ממנו)
יכול להגיד לך שזה הכל הצגה, כל הקורות חיים וכד,
גם החוסר ניסיון זה חרטא, ואני אומר לך את זה מהעבודה שבכלל הזמינו אותך לראיון - הזמינו אותך = רוצים אותך. את במצב ממש טוב ואת צריכה לשפר את היכולת שלך בראיונות.
מוזמנת לדבר איתי אולי אצליח לעזור

תנסי לבדוק אם יש אופציה להמשיך בצבא ותמשיכי בקבע עד שתצברי את הניסיון המתאים והוותק המתאים. זו דעתי לפחות. משם את תעלי בחזרה למסלול.

קודם כל זה ממש לא נכון שאין לך כלום,יש לך תואר הנדסאי ואת בעלת תואר "אשת קבע" כשאת משתחררת.. יש אנשים בגילך שרק חזרו מהטיול הגדול ומתחילים פסיכומטרי או משפרים בגרויות בשביל להתקבל לאוניברסיטה.. אני מבינה שכנראה ההון והעצמאות הכלכלית שלך חשובה לך וזה בסדר אבל אם תרדפי אחרי זה באובססיביות זה ינצח אותך בסוף והכל בסדר את רק בת 23 גיל הפרישה זה 67 יש לך עוד 40 שנים לעבוד בחיים

שלום
אני בת 25, התחלתי תואר רק השנה, אני השתחררתי עוד בגיל 21 ולקח לי זמן להבין מה אני רוצה לעשות עם חייו
לא משנה מה תבחרי לעשות חשוב שלא תהיי לחוצה לגבי זה וקחי את הזמן לחשוב על זה טוב טוב
באמת שהכל טוב ואין למה לרוץ, גם אני דאגתי לגבי הדברים האלו ממש.. אבל זה מיותר
את במצב טוב בסך הכל

"רק כמה עשרות אלפים בודדים"
מאחור????? רוב מי שאני מכיר בגיל שלך לא יודע להתנהל כלכלית בשיט ולך יש כל כך הרבה שמור בצד? שימי בחיסכון חלק, עם השאר תתחילי לעבוד איפשהו. הכל בסדר, את במצב טוב

אין מניעה להתחיל מאפס בשום דבר אם זה משהו שמעניין אותך מאוד

אני עושה יג יד גם והלחצת אותי

שואל השאלה:
סליחה יפה שלי :/
מוזמנת לצאת מאנונימי אני אכתוב לך בפרטי

תרשמי לי בפרטי

אני אשמח מאוד לדבר איתך כי אני מאוד מזדהה איתך אני בן 23 ועומד לסיים קבע בסוף השנה וכן אני מבין את הדאגה והלחץ והתחושה הזאת של התחלה מאוחרת אבל אני חושב שהדברים שעשית עד עכשיו לא היו לחינם וכן יש להם משמעות וערך ויש בזה יתרון מסוים שאין לאחרים. אני כן רוצה לשמוע מה את מרגישה ומה בדיוק את חווה

עדיין לא מאוחר לך, כלכלית המצב שלך בסדר גמור.
אני בדיוק באותו מצב כמו שלך, גם אני נפלתי ליג יד הזה ולא מזמן השתחררתי ובאמת צריך לבוא עם ראש פתוח לאזרחות ולא לחשוב יותר מדי על כל דבר ופשוט לתת לדברים לזרום וכמובן לתכנן דברים ולהתחיל לאט לאט

אין לי ככ עצה לתת לך בתור קטין, חוץ מלרדוף אחרי מה שאת אוהבת ולהיות ריאלית (יענו שיהיה לך כסף ביד)

אחותי אבל תשפטי את עצמך גם לקו זכות
עשית יג יד
עשית קבע
את מנסה גם עכשיו באזרחות.. והתחלות קשות ! ולמצוא עבודה זה קשה
זה לא אישי
ככה מתחילים
עד שתמצאי את עצמך. ואת תמצאי. רק מהכתיבה שלך אפשר להבין שאת בחורה עם ראש על הכתפיים אבל את פשוט קשה עם עצמך..
לפרוטוקול אני גם משוחררת מבולבלת ברמות
מבינה אותך

את לא מאחור כל כך. תנשמי עמוק.