באלי למות.

מה קרה?

תחשבי על הרגעים היפים שהיו לך בחיים
תדברי עם מישהו שאת אוהבת וסומכת
תשמעי מוזיקה שמחה

הכל בסדר?
את מוזמנת לפרטי אן את רוצה

תקשיבי אני מבין מה את חווה , באמת , לפעמים זה לא נראה ככה כי את לא מכירה סיפורים של אנשים אחרים, אבל באמת תחיי את החיים שלך .
תנצלי אותם באמת , אף אחד לא יודע מה יקרה מחר ומה יהיה בעתיד , פעם חשבתי שהתאבדות אולי תפתור לי את הבעיות אבל היום אני פשוט אומר חבל שלא עשיתי יותר לעצמי..
תלמדי תקראי תחווי וגם אם את נפגעת תגידי לעצמך שילכו רבאק .
כולנו בסוף לא נשארים בחיים וזה הכל רק חוויה

אם את רוצה לדבר את יכולה איתי ❤

מה קרה? רוצה לשתף?
אל תעשי דברים פזיזים.
אני מציע שתשתפי ברגע זה אנשים קרובים במה שאת חווה, ובמידת הצורך תפני לעזרה בבית חולים.
יש אנשים שישמחו לעזור לך.
אני מחזק אותך ושולח חיזוקים מרחוק

איזו באסה

מוזמנת לדבר❤

היי אני ממש מבינה אותך❤
רוצה לשתף עם מה את מתמודדת?

יש מישהו שלא רוצה

היי, חיבוק ענק באמת❤
אני כותבת לך עכשיו ממקום לא מנותק אני גם כמוך נלחמת ברצון עז למות.
אני מזכירה לעצמי הרבה פעמים שהמחשבות האלה הן רעל שהמוח שלי מכניס לי בגלל גודל המצוקה והסבל, אלה לא מחשבות שלי.
הסיבה שאני לא עושה את זה היא שאני מבינה שאם אני מתאבדת עכשיו אני מפספסת חיים שלמים שיכולים להיראות אחרת.
אני מוותרת על עצמי, ממש מוותרת על מאיה, על התודעה, הגוף, האופי והנפש שלי לנצח, אני יחידה בעולם אין לי שכפול.
אני מאמינה למרות הסבל הבלתי יתואר שאני עוברת שהמצב הזה הוא לא לנצח, אני אחיה חיים טובים וארגיש שמחה ומשמעות.
התקווה הזאת קיימת אצלי בגלל שהדיכאון שלי לא חמור אם הוא היה חמור כנראה לא הייתי מצליחה לחשוב ככה, זה ממש הקטע בדיכאון הוא גורם לך לחשוב שהכל נורא וכלום לא ישתנה לעולם, הכי חשוב לזכור שזה לא האמת.
אל תתעסקי בלחשוב על העתיד תהיי רק בהווה, תתרכזי בלשרוד רגע אחרי רגע ותפני לעזרה מקצועית, את לא צריכה להחזיק את עצמך יש אנשי מקצוע שיכולים להחזיק אותך עד שמצבך ישתפר ותרצי לחיות.
יש בנו כבני אדם יצר הישרדותי ורצון לחיות אם הוא נפגע סימן שהמצב הנפשי לא מאוזן.
מותר לך לרצות למות, מותר לך לרצות להפסיק לסבול, זה משהו שאני אומרת לעצמי כל יום שאני רק רוצה הרדמה.
מצרפת לך למטה עזרה ראשונה נפשית ליישם בתקופה הזאת.
בבקשה אל תישארי עם זה לבד, כמו שאני פניתי לעזרה גם את יכולה.
אני חושבת שכדאי ללכת לפסיכיאטר שיתן לך טיפול תרופתי שיאזן אותך ויוריד לך הרבה סבל, אחרי שתהיי מאוזנת תוכלי להתחיל לטפל בבעיה באמת.

מה שמאוד עוזר לי מעבר לדברים שאני עושה בשביל להפחית סבל זה לעשות דברים שגורמים לי להרגיש סיפוק ומשמעות.
לדוגמא לעזור לאנשים במצוקה, לפתור בעיות, לשמח אנשים, להגשים את עצמי ולעשות דברים שגורמים לי לראות שיש טוב בעולם ושצריכים אותי.
האנרגיה של לעזור ולעשות טוב לאחרים היא אנרגיה ברמה אחרת.
העולם הזה יכול להיות מאוד אכזרי אבל יש בו גם הרבה טוב ויופי, במצב שלנו מפספסים את זה.
שתחווי שמחה אמיתית ושמצבך הנפשי שלך יתאזן את תרצי לחיות לנצח, אני מבטיחה לך.

הכל בסדר?
תקשיבי אל תעשי שום דבר פזיז זה הכי חשוב
ותפני לגורם מוסמך

לסיום יש משהו שחרוט לי בלב ומאז אני מאמינה מאוד במה שוויקטור פרנקל אמר.
וויקטור פרנקל אמר בספר "האדם מחפש משמעות" שברגע שיש לאדם משמעות הוא יכול להתעלות על הכל.
בספר הוא כותב שהרצון והתקווה גרמו להרבה אנשים בשואה לא לוותר על החיים שלהם למרות הייסורים הקשים והבלתי נתפסים שעברו.
הוא סיפר שהיה מישהו שקרא בהתלהבות לאנשים שעבדו איתו במחנה לבוא לראות את השקיעה, הם עמדו וצפו בשקיעה והתפעלו מהיופי של הטבע.
זה נתן לי השראה גדולה, אם הם הצליחו במצבם למצוא נקודת אור כמו להנות משקיעה גם אני יכולה.
במצב כמו שלנו דברים קטנים מחזיקים אותנו.
אספר לך סיפור שחרוט אצלי בלב:
חברה שלי הייתה במצב נורא, היא הייתה בספינה באמריקה וכתבה לי שהיא ממש מחזיקה את עצמה לא לקפוץ לים.
הייתי בחרדה קשה ושעות הייתי איתה בצ'אט בוואטסאפ, בסוף הצלחתי לשכנע אותה לעלות לחדר של המשפחה שלה.
לא הסמכתי ללכת לישון עד שאדע שהיא בטוחה, לא הסכמתי לקחת סיכון שאאבד אותה.
היא אמרה לי משהו שלא אשכח בשעה 7:05 בבוקר "אני רוצה לעשות טוב לאנשים ולעזור להם" היא חשבה לפתוח ערוץ בוואטסאפ שיעשה טוב לאנשים.
לקחתי את זה בשתי ידיים, חשבתי איתה על רעיון ופתחנו.
היא שמחה, הרגישה אושר והרצון למות ירד, רק אז שידעתי שיש לה משהו להתעסק בו הסכמתי לעצמי ללכת לישון.
יום למחרת התקשרתי לאמא שלה סיפרתי לה על המצב ואמרתי לה שהיא צריכה טיפול, היא לקחה אותה לטיפול ומצבה היום הרבה יותר טוב.
יש בך כוחות גדולים שעוד לא גילית את תעברי את זה.

פשוט תפסיקי לחשוב על מה שאחרים חושבים עליך ומצפים ממך ותתחילי לחיות את החיים שלך ולהנות מהם