פריקה קצרה אשמח שתכנסו

האמונה היא עוגן מעולה, למנוע ממך ללכת עמוק לדיכאון
אני מבין את הכאב שלאבד חברה צעירה שנפטרה ואת מרגישה אולי מועקה. גם סטרס שהוא תופעה כרונית בתרבות שלנו לא עוזר. והלב השבור מהאדם שאהבת. כל זה לפעמים מרגיש כאילו הגעת לקצה הסיבולת. אבל אל תשכחי שיש לך אותך. אַת החברה היחידה שלך. כל האחרים הם אורחים בחיים שלך. להיות עם עצמך יתן לך זמן להחלים. להתרחק מאנשים זה לא דבר רע, זה כמו למשוך את היד מהאש כשי למנוע כאב. כשיגיע הזמן ותחלימי העננים יתפזרו, תנשמי לרווחה ושוב תרצי חברת אנשים.
את כן יכולה למצוא מישהו לדבר איתו על המחשבות ומה שאת מרגישה. את חזקה מספיק לעבור את התהליך הזה .
מוזמנת לעדכן.