אחרי כמה זמן ביחד זה לגיטימי לעבור לגור ביחד? או בכלל לא ורק אחרי חתונה?

חודש

אתם דתיים, מקובל רק אחרי החתונה

תלוי באיזה גיל.
בדרך כלל לוקח חצי שנה+

כשזה מתאים, נפשית, כלכלית ומבחינת החיים שלכם

שואל השאלה:
אני בת 18
הוא 22
כבר שנה וחצי ביחד (בבקשה לא לשפוט לפי הפרש גילאים)

לא שופטת בכלל, אני בדיוק כמוך.
נשמע לי שאם לא מתאים לך עדיין אז תסבירי לו את זה, אין סיבה או צורך לעבור עדיין בעיקר אם את לא מוכנה

שואל השאלה:
דיברנו על זה.. אמרתי שמבחינתי זה לא מתאים לגור ביחד לפני החתונה והוא חושב הפוך ממני. בכללי הייתה לנו שיחה של לאן הקשר הזה הולך, כי בעתיד הקרוב אני לא מתכוונת להתחתן וכאלה. והוא פשוט אמר שהוא לא יודע לאן הקשר הזה יגיע ואם הוא יחזיק אם אנחנו בהשקפות ממש שונות לגבי לגור ביחד וכדומה- וגם לדעתו לא נצליח לשמור על הקשר אם לא נגור ביחד (ואם אנחנו מתכננים להישאר ביחד בזוגיות עוד כמה שנים)

סליחה אם זה לא מובן זה ממש מסובך להסביר..

הכל טוב, אם בא לך את מוזמנת לפרטי.
הגיוני וברור שתרצי לא להתחתן עדיין, לא לעבור לגור יחד עדיין, זה החיים שלך בסופו של דבר ואם משהו לא נראה לך את תחליטי לאן זה ילך, לא אף אחד אחר.
אבל גם לו מותר לרצות שתהיי איתו, שתגורו יחד כי זה מדהים, זה מחזק, זו הרגשה שונה להיות ביחד רק לכמה שעות מול לגור יחד.
אני כרגע באותה סיטואציה כמוך (מצחיק כמה זה אירוני) אני יודעת ובטוחה שגם אם לא אעבור לגור עם הבן זוג שלי ברגע זה (למרות שהוא רוצה) אנחנו נישאר בקשר טוב, אנחנו נצליח להשאיר את הזוגיות חזקה.
יש אנשים שמצליחים להחזיק זוגיות ממדינות שונות, אז לגור בנפרד זה כלום.
תסבירי לו, אם מתאים אז מדהים, אם לא אז זה בסדר גמור, גם אם זה קשה להגיע להבנה שאולי זה לא מתאים.
❤❤❤❤

שואל השאלה:
מזה אני מפחדת. כי אמרנו שננהל על זה שיחה בקרוב פנים מול פנים.. ויש אפשרות ואופרציה שזה פשוט לא מתאים ולא יזתדר בנינו ואני לא מסוגלת, פשוט לא יכולה לעבור עוד שברון לב- כי מזה אני כבר לא אתאושש

שואל השאלה:
מעניין אבל שגם את עוברת את זה
הוא אמר שמבחינתו זה בסדר אם לא תעברו לגור ביחד? או שהוא מתעקש על זה? הוא

אצלנו הבהרתי לו שזה עדיין לא על הפרק בשבילי, הוא הבין ותומך מאוד, ועדיין מאוד רוצה, וזה לגיטימי.
כרגע אנחנו מסדרים שיהיה לשנינו נוח להיות אחד אצל השניה, והוא יודע שאני אוהבת אותו וזה לא ישתנה בין אם אנחנו גרים ביחד או רק מתראים כל כמה ימים.
ואני לגמרי מבינה ושומעת אותך כשאת מספרת על השברון לב, אני שונאת שאומרים את זה אבל לפעמים אין ברירה.
ואני מצטערת מאוד אם זו הסיבה שתיפרדו, אבל את תצמחי מזה חזקה יותר, ואם לא ותצליחו את תראי בעצמך אם זה מתאים או לא.
מקווה בשבילך שיסתדר❤
מה שהכי חשוב זה שלעולם אל תתני לאחרים להחליט על החיים שלך, בעיקר לא מלחץ, החלטות כאלו גורליות לא עושים בספונטניות.

שואל השאלה:
תודה רבה לך 3>
אני פשוט באמת מפחדת ברמות
ואמרנו שננהל את השיחה הזו פנים מול פנים בקרוב וזה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו עכשיו לצערי.. זה מחרפן אותי.