4 תשובות
אני בן 19 ואני מרגיש אותו הדבר, בסופו של דבר הצעירות שלך נגמרת בסוף גילאי ה20, יש לך זמן, האונה הקדמית שלך לא בוגרת אפילו
הכל טוב סיס, גיל זה רק מיספר ופוזה. אף פעם לא מאוחר. אסל היי, מכל מקום עדיף להיות רגועה לבד ולא לבזבז על שטויות ולעבוד על זה כמו חמור
מהממת נשמע שאת מסיקה שכל מה שחווית עד עכשיו זה בהכרח מה שיהיה מכאן והלאה. זאת אפשרות אחת אבל לצד זאת יש אפשרות שיהיו דברים אחרים לגמרי.
זה שפחות הלך לך חברתית עד עכשיו לא אומר שום דבר לגבי העתיד.
אני מעודדת אותך לאט לאט להתגבר על הקושי וללכת לדבר עם אשת מקצוע. אם אין לך אמצעים באופן פרטי, אז את בצבא ואפשר להתחיל להניע תהליכים ולבקש לראות קב"ן באופן קבוע.
את לא צריכה להישאר לבד עם הקושי.
לא הייתי ממהרת לאבחן את עצמי עם מושגים טכניים.
לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות על עצמך
אני יודעת שזה לא נשמע אמין אבל הכל עוד לפנייך באמת. רק התחלת. נשימה עמוקה
את לא תרגישי ככה לנצח! לטוב ולרע. אל תישארי עם זה לבד ❤
זה שפחות הלך לך חברתית עד עכשיו לא אומר שום דבר לגבי העתיד.
אני מעודדת אותך לאט לאט להתגבר על הקושי וללכת לדבר עם אשת מקצוע. אם אין לך אמצעים באופן פרטי, אז את בצבא ואפשר להתחיל להניע תהליכים ולבקש לראות קב"ן באופן קבוע.
את לא צריכה להישאר לבד עם הקושי.
לא הייתי ממהרת לאבחן את עצמי עם מושגים טכניים.
לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות על עצמך
אני יודעת שזה לא נשמע אמין אבל הכל עוד לפנייך באמת. רק התחלת. נשימה עמוקה
את לא תרגישי ככה לנצח! לטוב ולרע. אל תישארי עם זה לבד ❤
וואי מאמי מבינה אותך ברמות:(
בכנות אני חושבת שללכת לפסיכולוגית זה הצעד הראשון. אני בעצמי הייתי עם חרדה חברתית ברמות שאת מתארת ופסיכולוגית מאוד מאוד עזרה לי. אין לך מה להתבייש, זאת העבודה שלהן והן באמת שמחות לעזור. מה גם שזה נשמע שזה נשען על משהו רציני יותר אז אדרבה חשוב שתלכי לאיש/אשת מקצוע.
דבר נוסף, ואני יודעת שזה קרינג'י, אבל תתרגלי לעודד את עצמך ולדבר לעצמך בחיבה. לא לכעוס על עצמך שקשה לך ליצור קשרים. זה עושה בכנות שינוי פלאים, גם כי פתאום יש לך את עצמך וגם כי פתאום את יכולה ליהנות גם מהלבד שלך, להגיד לעצמך כל הכבוד שניסית במקום איזו מטומטמת יצאת. למרות שזה קשה נאוד מאוד שווה לעבוד על זה לדעתי
אני מאחלת לך המון טוב ובהצלחה3>
בכנות אני חושבת שללכת לפסיכולוגית זה הצעד הראשון. אני בעצמי הייתי עם חרדה חברתית ברמות שאת מתארת ופסיכולוגית מאוד מאוד עזרה לי. אין לך מה להתבייש, זאת העבודה שלהן והן באמת שמחות לעזור. מה גם שזה נשמע שזה נשען על משהו רציני יותר אז אדרבה חשוב שתלכי לאיש/אשת מקצוע.
דבר נוסף, ואני יודעת שזה קרינג'י, אבל תתרגלי לעודד את עצמך ולדבר לעצמך בחיבה. לא לכעוס על עצמך שקשה לך ליצור קשרים. זה עושה בכנות שינוי פלאים, גם כי פתאום יש לך את עצמך וגם כי פתאום את יכולה ליהנות גם מהלבד שלך, להגיד לעצמך כל הכבוד שניסית במקום איזו מטומטמת יצאת. למרות שזה קשה נאוד מאוד שווה לעבוד על זה לדעתי
אני מאחלת לך המון טוב ובהצלחה3>
באותו הנושא: