אני יוצאת למחנה עם ילדים שאני לא מכירה

לשאול לשלומם, למצוא תחומי עניין משותפים ולזרום על זה בשיחה

תכלס זו הזדמנות ממש מעולה. את יכולה פשוט להרגיש בנוח לגשת בכיף ולדבר עם מי שבא לך. כשנמצאים עם אנשים שכבר מכירים אז לכל אחד יש את ה"תפקיד" שלו בחבורה. את יודעת למה אני מתכוון. תמיד יש את זה שמדבר הרבה, את זה שהוא ביישן, את זה שמצחיק.

כשאת ככה עם אנשים שאת פחות מכירה ופחות מכירים אותך יש לך הזדמנות להיות מה שבא לך. תהני מזה. זה כיף.

לזרום לחייך לשאול שאלות להקשיב להגיד מה את חושבת

זו הזדמנות להמציא סיפור שלם על עצמך להיות אדם שונה לגמרי. אני פעם יצאתי למחנה ושכנעתי את כולם שאני ממש ממש עשיר ואז כולם רצו להיות חברים שלי, והבטחתי להם שאני יטיס אותם לחו"ל בסוף המחנה וכולם ממש אהבו אותי והייתי סופר מקובל ובפעם הראשונה בחיים שלי הרגשתי שיש לי משמעות לחיים ואני חושב שזה היה הרגע הכי יפה בחיים שלי ואני סוף סוף הרגשתי שייך. בסוף הם כולם גילו שאני שקרן הרביצו לי התעללו בי ועודדו אותי לעזוב ומרוב שהתעללו בי עזבתי את המדינה אבל היי לפחות בסוף באמת טסתי לחו"ל

שואל השאלה:
למה זה גורם לי לרצות לעשות את זה גם^