5 תשובות
ואם תנסי לעבור למקום שטוב לך? יש לך אפשרות לעבור?
תעברי אל תישארי במקום שלא טוב לך
אם לא טוב לך תעברי
או שתנסי לתת לזה עוד הזדמנות של קצת ואם זה ממשיך ככה תעברי
או שתנסי לתת לזה עוד הזדמנות של קצת ואם זה ממשיך ככה תעברי
יצא לי להיות הרבה פעמים בחיים במקומות שמתאימים לתיאור שלך ולחוויה הקשה הזו. אני חושב שבדיעבד מה שעבד בשבילי הכי טוב, זה פחות הקטע של לברוח ולנסות לא להיות שם יותר - כי בסופו של דבר כל החיים מלאים בחוויות ומקומות כאלה. לפחות בשלבים האלה שאת נמצאת בהם. תמיד יש אתגר, תמיד יש משהו קשה להתמודד איתו.
והקטע החשוב זה לא להרגיל את המוח שאם קשה אנחנו מוותרים. כי זה מה שהוא ילמד. וזה מה שהוא ימשיך לעשות גם בהמשך החיים.
אני חושב שאת צריכה לנסות להתעלות מעל הקשיים היומיומיים האלה. גם אני התמודדתי בעבר עם חרדה חברתית מאוד קשה, והדברים שאני הכי חוזר לטובה ושגרמו לי לצאת מהם חזק יותר, אלה בדיוק מצבים כאלה שהתמודדתי איתם במקום לוותר ולקחת צעד אחורה.
תמצאי לך במקום הזה עוגנים. דברים קבועים שעושים לך טוב ושאת מצפה להם כל הזמן במהלך היום. אם זה בן אדם שעובד שם שמידי פעם את נתקלת בו לשיחת מסדרון של 30 שניות, או עם זה איזו פינה נחמדה במרפאה (לי נגיד היה באיזה מקום, אקווריום דגים כזה תמיד הייתי עוצר ליידו לרגע מסתכל קצת על הדגים החופשיים האלה איך הם חיים שם בכיף בלי דאגות חחח. ונתתי להם שמות והצחקתי שם אנשים וזה שינה את כל החוויה שלי).
פשוט לא לוותר. ולמצוא עוגנים שאת יודעת שאת מצפה להם ושלא הכל כזה רע. ובאמת אם את מנסה את זה למשך תקופה וזה עדיין מרגיש לך סיוט אז אין מה לעשות לפעמים זה לא הפתרון ואולי צריך לשנות מקום.
והקטע החשוב זה לא להרגיל את המוח שאם קשה אנחנו מוותרים. כי זה מה שהוא ילמד. וזה מה שהוא ימשיך לעשות גם בהמשך החיים.
אני חושב שאת צריכה לנסות להתעלות מעל הקשיים היומיומיים האלה. גם אני התמודדתי בעבר עם חרדה חברתית מאוד קשה, והדברים שאני הכי חוזר לטובה ושגרמו לי לצאת מהם חזק יותר, אלה בדיוק מצבים כאלה שהתמודדתי איתם במקום לוותר ולקחת צעד אחורה.
תמצאי לך במקום הזה עוגנים. דברים קבועים שעושים לך טוב ושאת מצפה להם כל הזמן במהלך היום. אם זה בן אדם שעובד שם שמידי פעם את נתקלת בו לשיחת מסדרון של 30 שניות, או עם זה איזו פינה נחמדה במרפאה (לי נגיד היה באיזה מקום, אקווריום דגים כזה תמיד הייתי עוצר ליידו לרגע מסתכל קצת על הדגים החופשיים האלה איך הם חיים שם בכיף בלי דאגות חחח. ונתתי להם שמות והצחקתי שם אנשים וזה שינה את כל החוויה שלי).
פשוט לא לוותר. ולמצוא עוגנים שאת יודעת שאת מצפה להם ושלא הכל כזה רע. ובאמת אם את מנסה את זה למשך תקופה וזה עדיין מרגיש לך סיוט אז אין מה לעשות לפעמים זה לא הפתרון ואולי צריך לשנות מקום.
אני הייתי גם בשרות לאומי איזה 5 חודש בהתחלה היה לי טוב, ובכמה חודשים האחרונים הרגשתי שאני פיזית נפלתי לקרשים, לא מצאתי חברות כמו שתיכננתי רק ההפך, השרות עצמו לא היה לי כיף, ברמה שזה כבר הסבל, ספרתי ימים מתי אני הולכת הביתה.
המנהלת שם הייתה פשוט מנצלת אותי כל כך, הייתי יושבת על משימה אחת שלוש שעות והיא לא הייתה מעריכה כלום, ויותר מזה התלוננה שלא עשיתי מספיק, היא הייתה אומרת לי שאני עובדת ולא בת שרות.
המצב הנפשי שלי גם הדרדר מרגע לדודלי והאקנה שלי התפרץ כמו הר געש בגלל המצב הנפשי (כי היה לי שם קשיים חברתיים וכלכלית)
עד שבסוף פרשתי.. ואני יכולה להגיד לך שאין יותר שמחה מימני על ההחלטה הזו.
וכן אם את מרגישה עומס ברמה שזה כבר יותר סבל מאשר חוויה טובה תפרשי, ואם עדיין באלך להמשיך במסגרת כזו אז תחפשי מקום אחר, אל תשארי במקום שלא עושה לך טוב.
תחשבי על עצמך כמקום ראשון ותשאלי את עצמך אם החוויה הזו שווה את כל המאמצים שאת משקיע שם, כי זה איך אני הבנתי שאני לא רוצה להישאר שם.
המנהלת שם הייתה פשוט מנצלת אותי כל כך, הייתי יושבת על משימה אחת שלוש שעות והיא לא הייתה מעריכה כלום, ויותר מזה התלוננה שלא עשיתי מספיק, היא הייתה אומרת לי שאני עובדת ולא בת שרות.
המצב הנפשי שלי גם הדרדר מרגע לדודלי והאקנה שלי התפרץ כמו הר געש בגלל המצב הנפשי (כי היה לי שם קשיים חברתיים וכלכלית)
עד שבסוף פרשתי.. ואני יכולה להגיד לך שאין יותר שמחה מימני על ההחלטה הזו.
וכן אם את מרגישה עומס ברמה שזה כבר יותר סבל מאשר חוויה טובה תפרשי, ואם עדיין באלך להמשיך במסגרת כזו אז תחפשי מקום אחר, אל תשארי במקום שלא עושה לך טוב.
תחשבי על עצמך כמקום ראשון ותשאלי את עצמך אם החוויה הזו שווה את כל המאמצים שאת משקיע שם, כי זה איך אני הבנתי שאני לא רוצה להישאר שם.
באותו הנושא: