מה דעתכם על הקטע הבא?

יום אחד תסתכל בצ'אטים שלך.

ופתאום יהיה צ'אט אחד שיתפוס לך את העין.

הצ'אט עם החבר ההוא מלפני שנתיים, זה שאיכשהו פשוט הפסקתם לשמור על קשר.

תיכנס אליו ותתחיל לקרוא.

ופתאום זה יכה בך.

כל העבר. כל החוויות שעברתם יחד. כל שיחות הנפש שנמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.

ואתה פשוט נשאר שם, גולל וקורא.

שעה שלמה אתה מתלבט אם לשלוח הודעה.

בסוף אתה סוגר את הצ'אט ואומר לעצמך: "למה לי?"

למחרת אתה קם כרגיל. ממשיך בשגרה. עושה את כל מה שאתה תמיד עושה.

אבל יש דברים שלא נשארים בצ'אט.

הם נשארים איתך.