איך לקבל את זה שאני הולך להיות לבד כל הקיץ? קצת ארוך סליחה אבל פריקה...

אני שולח הודעות לחברים, מסננים או עם החבורות שלהם, אף אחד לא כותב לי, אף אחד לר מזמין אותי, לא משנה כמה אני יוזם וקובע אף אחד... אפילו חברים קרובים כבר לא שומרים איתי על קשר, לא שואלים, לא עונים, אני עומד לעבור ניתוח בקרוס, לא הרגשתי שאני יכול לבוא ולכתוב למישהו על זה בעיקר כי אני מרגיש שאני משגע ושזה לא יעניין אף אחד וכי אף אחד לא כותב לי או מספר לי או מזמין אותי, חברים שהזמנתי למימונה וממש נהנו, לא הזמינו אותי ליום הולדת שלהם, חבר אחד שהזמנתי הזמין ליום הולדת שלו 30 אנשים ולא אותי ולא שרבנו או משהו פשוט או שלא רוצים אותי או שלא חושבים עליי ואני באמת מתקשה להבין מה לא בסדר איתי אני משתדל מאוד להקשיב ואנשים אומרים שהם מאוד אוהבים להקשיב לי ולעצות שלי אבל כשאני צריך אף אחד לא שם בשבילי, עבודה, אף אחד לא שמר על קשר לא משנה כמה כתבתי, תחביבים, קבוצות, חברים, דיסקורד, חברים מהכיתה כלום, אני עכשיו בתקופת מלשביות ולא נשאר לי אף אחד, מרגיש שאין לי ערך בכלל ואין פתרון כי ניסיתי באמת שניסיתי, זה לא עניין של להעסיק את עצמי, אני עובד על עצמי ואכפת לי מעצמי ואני מרגיש מספיק עסוק בחופש, אבל אני חוזר הביתה ואין לי אף אחד לדבר איתו ואני מחשיב את עצמי בן אדם חברותי, סליחה שזה ארוך אבל מה אני עושה? גם אנשים באינסטגאם שאני מגיב להם בסטוריז איזו מילה קטנה מסננים, או לפתקים ומסננים או רואים ומתעלמים, אני מחמיא, אני רואה אנשים בטיול אני אומר תהנו וכאילו כלום זה לא שאני לא מנסה פשוט אף אחד לא אוהב אותי ואני כנראה לא שווה משהו לאף אחד מה אני עושה עשיתי הכל