4 תשובות
אצלי נגיד אני יוצאת לאכול ולראות טלוויזיה וכאילו כל פעם שאני יוצאת אני קצת עם אימא שלי ואז חוזרת לפינה שלי
גם לי אין כוח אבל חייב לעשות את זה.
אי אפשר להתבודד עם עצמך 24/7, יש לך משפחה להיות איתה שרוצים לראות אותך והכי כיף זה להיות כל המשפחה ביחד בסלון ולהגיד לעצמך יא אללה איזה משפחה יש לי
שואל השאלה:
^כע אבל זה לא ככה בגדול זה רק אמא ואבא שלי. אחותי לא בבית
אנונימי
חחח אני גם עוברת בדיוק את אותה הסיטואציה.
ההורים לאט לאט משחררים יותר, אבל הם גם לא ממש מבינים למה אנחנו כל כך אוהבים פשוט לשבת בחדר, על המיטה או במחשב ולעשות כל מיני דברים שסתם מרגיעים אותנו.
הם לא מבינים שזה הכיף שלנו.
הטריק שלי, זה לצאת מדי פעם לאכול לשתות לשאול מה נשמע ולחזור לשם
ובערב יש חצי שעה שעה שאני באה לשתות עם אמא שלי את הכוס תה שלה לפני שהיא הולכת לישון ואנחנו מדברות לנו קצת
ואז אני לגמרי מרגישה שאני לא רק מתבודדת וגם היא ומרגישה, וגם שאר המשפחה מרגישים שאני כן איתם
התחברות ל