אבא שלי אמר שאני לא שפויה בגלל שאני לא הולכת לעבוד ונפגעתי מאוד מה לעשות?

לא לתת לזה לחדור אלייך כי את יודעת את הסיבות שלך

תתעלמי

נשמע שיש ביסוס להערה אם הדבר שמונע ממך לעבוד הוא מצב נפשי רעוע אבל אל נא תעלבי ממנו, את ההתמודדות הפרטית שלך הוא לא יבין לעולם.

יש אנשים שלא מבינים את הקשיים הנפשיים של אחרים ומגיבים בחוסר רגש, מבין שזה כואב אבל את יודעת יותר טוב מכולם מה הכאב שלך ומה את עוברת

אל תתני לאף אחד להוריד ממך, אל תתייחסי באמת

היי אנונימית,

מהמילים שלך עולה תחושת העלבון מהערה של אביך, מהביקורת שפוגעת כמו חץ בלב. משערת שישנה תחושה שהציפיות שמופנות אלייך גבוהות מדי ביחס למה שהמצב הנפשי מאפשר כרגע. ויכולה לדמיין כמה שהערה כזו יכולה לערער, במיוחד כשיש סיבות נפשיות שמקשות על יציאה לעבודה. לפעמים האנשים הכי קרובים אלינו , לא מצליחים להבין את הקשיים שלנו , וזה יכול ליצור תחושת פגימות או חוסר ערך. יש ערך רב בכך שאת קשובה ליכולת שלך ולמה שהמצב הנפשי מאפשר כרגע, גם אם אחרים לא תמיד מצליחים להבין את זה.

מזמינה אותך לנסות לחשוב מי כן יכול להיות מקום בטוח לשיתוף חבר או חברה, אח או אחות , אמא, מורה או כל אדם אחר שמרגיש לך נוח לשתף אותו. לפעמים שיתוף אדם אחר, גם בלי למצוא פתרון, רק בשביל לפרוק, יכול לעזור.

כמתנדבת בעמותת סה"ר, רוצה להציע לך את הצ'אט שלנו, אם את רוצה לדבר או פשוט להיות רגע עם מישהו שמקשיב, להמשיך ולשתף בתחושותייך במרחב בטוח ולא שיפוטי את מוזמנת לפנות אלינו בצ'אט שאצרף לתגובה זאת.

שולחת חיבוק ותמיכה מרחוק,

מתנדבת סה"ר