זה מתסכל.

מה ששלך יהיה שלך גם אם יתהפך העולם. את לא צריכה לחשוש מכלום, כי הכל כבר כתוב מלמעלה.

שמעי שהפחדים שלך מבוססים, אך ההסתמכות וההתבססות על דברים שהם נחלת העבר, מרגיש לי מאוד מיותר. אבל בו זמנית בתור אחד שגם הוא בגיל צעיר (12) חווה טראומה, אמנם מסוג שונה, אני יכול לתאר לעצמי שהגוף זוכר את הכאב והמוח זוכר את הצלקת והסימן.
וזה מדוע הוא נרתע כל כך מדברים מסוימים וממערכות יחסים.
אני הייתי מציע לך לקרוא ספרים ולראות אולי סרטונים על פסיכולוגיה בנסיבות רגילות, הרי- כך אפשר להיות יותר בוודאות עם עצמך ועם בן זוגך.
אבל העצה שלי היא: תהיי מוכנה לאפשרות האופציונלית שאת הולכת להיפגע, לא כי אנשים רעים ולא רגישים, ולא כי רובם ככה בהכרח.
פשוט זו אפשרות קיימת והדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא להבין שהיא יכולה לחול עלייך.
אבל לדעתי- זה לא אומר שאת לא צריכה להיקשר, ולרוב כל החששות הללו הן אלו שמעלות את הסיכוי שזה יקרה, דווקא בגלל שזה עלול להשתקף בהתנהגות היומיומית שלך, במידה ולדוגמה לא תסמכי על בן זוגך, ואז הוא יחשוב שאת לא באמת רוצה אותו אולי.
את מבינה?
זו הסיבה שאני מציע לך לתת לזה צ'אנס, ובעיקר לקבל את האפשרות שזה אולי עלול לקרות לך, שלא תמצאי עדיין את בן זוגך לעתיד.