האם המוות הוא התרה, חופש מניסיון כפייתי לייצר שליטה או שחרור ופטור מחקירה, ניסיון פענוח וניתוח אינסופי? או שמא החיים

הם האמצעי היחיד דרכו ניתן לממש את רעיון החופש עצמו, על ידי וודאות חלקית, חקירה ממושכת, פעולה שמייצרת השפעה, התמצאות במרחב ולמידת יחסים (אוריינטציה או סנכרון בפועל) ולבסוף עוד וודאות נוספת.
זו שאלה שאין לה תשובה, בעיקר בשל העובדה שלא ידוע לנו מה נמצא לאחר המוות.
האם המוות הוא אינסופי, והאם האינסופיות בכלל תשנה לנו?
זה למה אני חושב שאין לדעת אם לפי איך שאנחנו מתייחסים לחופש- נוכל להרגיש אותו באמת לאחר החיים, החופש הוא מצד אחד היכולת לפעול, לבחור ולהחליט עצמאית, אך מצד שני החיים כובלים אותנו בתוך הצורך האינסופי לכפות שליטה באמצעות וודאות אינסופית, שכרגע אין לנו אותה.