איך הקטע הזה לדעתכם?

המפלצת שאיתי היא עורבת
לא בטוחה אם היא שונאת או שאוהבת
בעשר עיניים היא עוקבת
אף פעם לא קמה ועוזבת
לא היא ולא אני
אני פשוט תלותית
היא הרי נמצאת כאן מאז ומתמיד
והיא, מייחלת לכל השליטה
היא בוחנת בי כל סדק וכל בליטה

לרוב היא תצעק, תצרח את כל הסיוטים שבי
כל הדברים שאני מדחיקה שנים
שקרים, אמיתות, גוזמאות
שאוכלים בי כמו תנין
לפעמים היא תתנהג כאילו אני לא קיימת
מחכה שתעשה כל מה שהיא אומרת
זה מוריד אותי למטה, כל כך עמוק
זה מעורר בי את הבכי, וגם את הצחוק
אולי כי זה אירוני שאחרי הכל
אני נותנת למפלצת שלי לאכול

מפלצת יקרה
למה את עוד כאן?
אני ואת לא מאותו הזן
מפלצת אהובה
עשית לי בלאגן
את שחורה ואני אוהבת רק צבע לבן

מפלצת יקרה
אולי תעזבי?
אני כבר הרוסה תסמני עלי וי
מפלצת אהובה
את לא יודעת מה עשית
כל מה שהיה בי כיבית

ואני אוהבת אותה
היא כל מה שהכרתי
היא המשען והמגן
מכל מה שעוד לא הבנתי
והיא אוהבת אותי
אבל יותר את עצמה
היא לא רוצה שאעלם
רק שאהיה יותר קטנה