ככל שחומרת המחשבים והגרפיקה מתקרבות לפוטוריאליזם מוחלט, האם משחקי וידאו מאבדים את קסם הדמיון שהיה בהם?

פעם היינו צריכים להשלים את החסר בראש. היום כשכרטיסי המסך מרנדרים כל שערה של הדמות, האם החוויה הפכה לפסיבית יותר ופחות יצירתית?