אני שבורת לב פריקה

היה לי חתול שנה וחצי קוראים לו שוקי אני אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר ביקום. הוא החבר הכי טוב שלי...
אבא שלי שונא חתולים, שוקי כל הזמן היה שורט את הספה שהוא אהב, אז אבא שלי חתך לו את הציפורניים ופצע אותו.
לפני כמה ימים ישנתי אצל חברה ואמרתי לאחותי שתשמור על שוקי ותאכיל אותו פעמיים ביום. אחותי הלכה לחברה ונשארה אצלה.
שוקי נשאר עם אבא שלי לבד בבית... ואבא שלי החליט להמית אותו.
כשחזרתי ביום למוחרת לא הבנתי איפה שוקי, קראתי לו בכל הבית וגם בחוץ והוא לא בא, ואז אמא שלי סיפרה לי מה שקרה. צרחתי על אבא שלי והתחלתי לזרוק עליו חפצים, ניסיתי לזרוק עליו אגרטל מרוב כעס, אני כל כך שונאת אותו. הלוואי שיכולתי לגרום לו לסבול כמו ששוקי סבל, הלוואי והוא היה חוזר למילואים, הלוואי שלא היה אבא שלי. אני לא מדברת איתו כבר שבוע ולעולם לא אדבר איתו שוב לעולם.