9 תשובות
עידוד הגירה
גירוש משפחות על בסיס פשעים
פאקינג טרנספר אחי האלה ביהודה ושומרון יכולים להישאר אבל אם יש מדינה שמוכנה לקחת את העזתים אז להעיף אותם בהקדם

ואני מרכז אחי
מההתחלה לא אהבו אותנו. אמברגו אמריקאי במלחמת השחרור, חרם צרפתי בהמשך, ביקורת עולמית קשה על הפצצת הכור בעיראק והרשימה יכולה להתארך עד אין קץ. אי אפשר להתעלם מהמציאות הבינלאומית, אבל לטעון שאנחנו גמורים אם לא נהיה המדינה האהובה בעולם זו התעלמות מההיסטוריה הלא כל כך ארוכה של המדינה הזאת. הצלחנו לדאוג לאינטרסים שלנו ונמשיך לדאוג להם בהמשך. אין פשרות בנושא ביטחון ואנחנו חייבים להיות האחראיים על ביטחוננו.
בהזדמנות זו ראוי לציין שתמיכה בינלאומית כרגע לא בהכרח מטפלת בבעיות הביטחון המיידיות שלנו. תמיכה בינלאומית לא הייתה מונעת את 7/10, טבח דומה שבקלות יכל להתרחש בגליל (או בכל שאר חלקי הארץ), התעצמות חיזבאללה בדרום לבנון, התבססות איראנית במדינות העוטפות אותנו וכו'. אפילו טראמפ, נשיא יחסית אגרסיבי מבין הנשיאים האמריקאים, נכון לעכשיו די נכנע לאיום האיראני ומאשר את התגרענותה (אבל הסיפור עדיין לא נגמר, נצטרך לחיות ולראות).

אני לא מעז לדמיין שקט מתמשך, שגשוג, שלווה או חס וחלילה שלום כל עוד הפלסטינאים כאן. מעל 90% מהם מרגישים יותר גאים בזהות הפלסטינאית שלהם לאחר טבח 7/10. זה לבד צריך לומר לנו הרבה מאוד.
צריך לדאוג למהלכים ארוכי טווח שיגרמו לכך שבסוף כמה שיותר פלסטינאים יעזבו בשביל באמת להשיג את הדברים הרצויים. לא היום, לא מחר. ארוך טווח. קודם כל לא לעודד אותם להישאר, לאפשר להם לעזוב ולעזור להם אם צריך.

בשטחי c אפשר להחיל ריבונות ואפילו לשקול מתן אזרחות מלאה לפלסטינאים המעטים ששם. אוטונומיה בלתי חמושה בשטחי a בשיטת האמירויות (הפרד ומשול אם תרצה). זה בתור פתרון ביניים.

אפשר על הדרך לציין שרבים מיהודי העולם (בערך חצי, לא זוכר בדיוק) לא חיים בישראל בכלל. עידוד עליה יאפשר לנו לספוג יותר אוכלוסיה שאינה יהודית ויותר טריטוריה.
שואל השאלה:
אז קודם כל אשאל מה אתה מגדיר טרנספר ? העפת הפלסטינים מיהודה ושומרון כולל ישראל זה ההגדרה הבסיסית.. אבל אתה אמרת שזה לא הפתרון שלך (כלומר אתה בעד להשאיר אותם ביהודה ושומרון). אם אתה מדבר רק על להעיף אותם ממדינת ישראל - למה? רוב המחבלים הם מיהודה ושומרון , לא ישראל. בנוסף לכך, בכללי, כל טרנספר מכל סוג שהוא הוא (1) לא אתי, ולא מורלי, אנחנו יהודים ואנחנו מבינים את העניין (2) לא חוקי - ברגע שנעשה את זה כל המדינות (שכבר לא מחבבות אותנו..) יתהפכו עלינו ולא יהיה לנו שום תמיכה - ברגע הזה כיבוש ארץ ישראל בעזרת כוחות ערביים יהיה להם קל מתמיד. לא כזה פתרון טוב לנו. (3) לא ריאליסטי - אף מדינה לא תקלוטצמיליוני פלסטינים. זה עובדתית לא יקרה.
אני שואל שוב - תביא לי פתרון *ריאליסטי*
שואל השאלה:
"תמיר צןדק" לא אשקר יש לך טיעונים מאוד טובים, אבל עדיין יש כאן כמה נקודות שקשה לי להאמין שהן נכונות. אתחיל עם הטענה שלך כי תמיכה עולמית תמיד הייתה חסרה לנו - זה נכון לחלוטין, אבל המצב השתנה קיצונית. בעבר ארה"ב הייתה לצד שלנו, וכך גם מדינות רבות אחרות ומעצמות שגם כאשר ביקרו אותנו, לא בהכרח הפסיקו תמיכה באופן מוחלט. אם תסתכל על הנוער האמריקאי כרגע של ארה"ב, השמאל הקיצוני שם צומח באופן מוחלט. סקרים רבים מראים כי התמיכה בישראל שם, משני הצדדים (גם הימין האמריקאי וגם השמאל) יורדים משמעותית ובעוד פחות מ20-50 שנה כל התמיכה הממשלתית האמריקאית פשוט תעלם. ומה נעשה אז? נבסס את עצמו? הרי אין לנו את היכולות ללא מעצמה שבה אנו מחזיקים. בנוסף לכך, זה נכון שקבלת תמיכה לא עוזרת לנו באופן מעשי אבל היא מאוד באופן עקיף. כשאני אומר תמיכה אני לא מדבר על תמיכה מהסוג המילולי של "אנחנו מסכימים לכם לתקוף בעזה" כי זה באמת מעניין לי את התחת. אני מדבר על תמיכה כלכלית, צבאית, ודיפלומטית. כי בלי כל אלו אין לנו צבא חזק (עם כל הגאווה הציונית שלי , צריך להכיר בעבודה שבלי ארה"ב כנראה לא היינו איפה שאנחנו היום) , ובלי צבא חזק כל המדינות הערביות כובשות אותנו מהר. תסתכל על טורקיה, מדינה חזקה מאוד תחת חסות אמריקאית שכבר עכשיו רוצה להתחיל מלחמה עם ישראל (לא תעשה זאת, אבל תיאורטית). כרגע אנחנו במצב ניטרלי, אבל ברגע שאין לנו בעלי בריתות - סיימנו הכל.
חלק מהדברים שכתבת נכונים וחלק ממש לא.

כאמור, עד לאחר מלחמת ששת הימים לא הייתה תמיכה צבאית אמריקאית בישראל בכלל. העוצמה הצבאית שהפגנו במלחמת ששת הימים היא אחד הדברים המרכזיים שהביאו לתמיכה האמריקאית בישראל. אלה בסוף אינטרסים כלכליים וצבאיים אמריקאים שמביאים את התמיכה ולא אידיאולוגיה. אמנם זה קצת פשטני אבל יש בסיס לטעון שדווקא הפגנה של עוד עוצמה צבאית היא זו שתגרור יותר תמיכה בטווח הארוך. האם זה במקרה שדווקא בזמן שישראל אמנם נלחמת אבל מסרבת להכריע, טראמפ הולך לחזק את קשריו עם סוריה וטורקיה? לא נראה לי.

גודל התמיכה האמריקאית בישראל אף פעם לא היה סטטי. נשיאים שונים ובתי נבחרים שונים בארה"ב תמיד שינו את גודל תמיכתם. אני לא חושב שזה להיות אופטימי חסר תקנה לטעון שמכאן המצב לא בהכרח רק ילך ויתדרדר.

גם תמיכה צבאית אמריקאית היא לא הדבר שאנחנו תלויים בו. מלחמת השחרור, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים. שלוש מלחמות בהן כמעט ולא היה לנו כלום ועדיין ניצחנו. כי מה שחסר לנו במלחמות של היום זה לא חוזק צבאי, אלא החלטה ורצון לנצח. דווקא בהווה, מתי שיש לנו את התמיכה האמריקאית החזקה ביותר עם הנשק העוצמתי והמתקדם ביותר, אנחנו לא באמת מצליחים להכריע אף אחד מאויבינו.
שזה לא לטעון שעדיף לנו בלי הנשק האמריקאי. אבל זה כן לדעת למסגר את אותו נכון. הוא לא מבטיח ביטחון וחסרונו לא מבטיח כישלון.

אכן קיום סחר עם המערב הוא בהחלט אחד מהדברים המרכזיים שהכלכלה שלנו נשענת עליו ובלי כלכלה באמת אין ביטחון. אבל המערב בוודאי מקיים סחר עם מדינות גרועות בהרבה מאיתנו. ונכון לעכשיו, גם המדינות שטוענות כי הן מחרימות אותנו קונות מאיתנו נשק ומערכי הגנה במליארדים. בקיצור, גם את ההצהרות על חרמות כלכליים צריך לדעת למסגר.

לא, אנחנו לא ניכבש מהר ללא תמיכה אמריקאית ישירה. למצרים תמיד היה צבא גדול משלנו וניצחנו אותה בכל המלחמות. כנ"ל לירדן, סוריה לבנון ושאר מדינות שהשתתפו במלחמות השחרור וששת הימים. המדינות האלה מפחדות מאיתנו. זו האמת הפשוטה. זה מה שהביא את מצרים לשולחן המשא ומתן.

בקיצור, צריך לדעת למסגר את הדברים כפי שהם. כניעה לארגוני הטרור והקמת מדינה פלסטינית בטווח הזמן המיידי מסוכנים הרבה יותר למדינה מהמשך המצב הקיים.
שואל השאלה:
העובדה שארהב לא תמכה בנו עד מלחמת ששת הימים לא קשורה לטיעון שלי. היום המציאות שונה. וכשאתה מדבר על היחסים עם ארה"ב אתה מסיק טעות גדולה לגבי היחסים העתידיים. עובדתית אני אומר לך בתור בן נוער לפי העיניים שלי, התמיכה האמריקאית בישראל לעולם לא הייתה נמוכה יותר מעכשיו. אני לא מדבר איתך על דעות אלא עובדות, משני הצדדים זה ככה שם. בין אם זה ימין או שמאל. שניהם לא תומכים. ובעוד 30-50 שנה התמיכה הזאת תיפסק לגמרי. אין להם סיבה להמשיך כשאין להם בכלל תמיכה. ופעם היה להם סיבה להיות בקשר עם ישראל, היום אין. יש את קאטר, טורקיה, מצריים, סעודיה. זה לא נגמר לאמריקאים אף פעם. לנו כן.

עכשיו לגבי הנקודה שלך על הנשק האמריקאי, ברור לי שמדינת ישראל היא מדינה חזקה מאוד שיכולה להסתדר קצת גם בלי. הניצחונות שלנו מול הצבאות האחרים לא תלויים רק בנשק אלא גם בנו עצמנו, ללא ספק. אבל יש גבול לזה. כי ברגע שאין נשק אמריקאי ואנחנו צריכים להכין אותו לעצמנו, הכלכלה שלנו גמורה. האם זה יקרה בשנים הקרובות? אני בספק. אבל אני אהיה כנה קשה לי להאמין שנמשיך לשרוד ב30 שנה הבאות.

אתה מסתכל על מדינת ישראל בנקודת מבט של שנות ה70-50, מתי שהובלנו את הכל. אבל צר לי לבאס אותך , המצרים גדלו מאוד מאז. מאוד מאוד מאוד. ואיפה בדיוק ניצחנו? לא בעזה, לא בלבנון, ובטח שלא באיראן. כל הזמן מלחמות ושום דבר לא משתנה. המלחמה עם איראן לא נתנה לנו כלום, אולי רק דחתה את התוכנית האיראנית בשנה. תתעורר.

בנוסף אף פעם אל תזלזל באויב, במיוחד כשלא נלחמנו מולו מאז שנות ה70. המצרים יכולים בכל רגע להתאחד עם האומות הערביות ופשוט מאוד לתקוף את ישראל כשהיא תרגיש שיש לה את היכולת. וצר לי לאכזב, אם חמאס הצליח בכל כך קלות לחדור לישראל ב7/10, אין לי שום ספק ששילוב של מצריים ירדן סוריה לבנון ומיליציות פרו איראניות אחרות יכולות לעשות זאת בקלות גם כן.
1. לא את כל הערבים רק את האלה בעזה

2. "לא אתי לא מורלי" אם אתה מעדיף שישארו פה, יפתחו בעוד מלחמות, יותקפו בחזרה על ידי ישראל וימותו בהמונים אז אני חושב שהתכנית שלך פחות מוסרית, אין פיתרון שכולם רוכבים לעבר האופק על חדי קרן הכל לא מוסרי

3. ליטרלי פרט לאמריקה כל המדינות התהפכו עלינו
הפתרון הזה קרה בעבר בקפריסין וזה ממש עדיף על פני המשך של המלחמה

4. אירופה קלטה סהכ 1.4 מיליון מהגרים מסוריה עם גרמניה שקלטה לבד 800 אלף מיליון בלי קשר גם סוריה אוליי תיהיה בעד לקבל אלייה עזתים יש לאן לשלוח אותם.
1. גיוס ערבים לצבא (ערבי 48)
2. סיפוח יהודה ושומרון
3. חינוך הערבים בשטחים הללו במוסדות של המדינה
4. מתן אזרחות בתמורה לגיוס