אני עם חבר שלי שנה וחצי וצריכה עצה

פליז זה ארוך אבל תקראו
זה מעניין ואני חייבת עצה!!
אני אוהבת אותו מאוד אבל אני גדולה ממנו בשנה וככל שאני מכירה אותו יותר אני מבינה כמה זה משנה
אני קרובה לגיל 19, הוא יודע שאני מוכנה נפשית להתחתן, לגור לבד ולפרנס את עצמי, לצאת לחיים. הוא אומר שהוא גם ממש רוצה להתחיל את החיים אבל "עדיין באלי להרגיש כמו ילד שדואגים לי"
התחלנו שיחה (בהודעות) לגבי זה, שיחה קלילה
ובאמצע השיחה הוא אמר שסבתא שלו נפטרה בגיל צעיר והוא פשוט רוצה להיות אבא צעיר כדי שאמא שלו תהיה סבתא צעירה ותוכל להיות לילדים שלו מה שסבתא שלו הייתה בשבילו
וזה ממש הוריד לי.
אני באמת אוהבת אותו ואנחנו הרבה אחרי השלב שיש איק אחד מהשני, אבל זה פשוט עשה לי לרגע-אני רוצה להתחיל חיים בשביל עצמנו קודם כל
זה לא מה שאני מצפה מאדם שאני רוצה לחיות איתו את החיים שלי שיגיד בשיחה כזו.
ומיד אחרי זה הוא שלח שהוא מתגעגע קצת לאמא שלי, והאם זה בסדר ונורמאלי, כי הוא אוהב אמהות.
באופן כללי הוא פשוט בן אדם מהמם, מכבד, משקיע, מתחשב, מסתדר עם כולם..
אני לא יודעת מה לעשות
הפערים מורגשים לי מאוד