למה הצבא גורם לרוב האנשים שמתגייסים לרצות להשתחרר על נפשי ורק לחכות ליום שחרור?

צבא לא נועד כדי שיהנו ממנו.

חרא של מפקדים
סתם זה בטח תלוי במקום
אני באתי עם 200% מוטיבציה לשירות והם הרסו לי את הרצון להיות שם בכלל
בכללי אני ממליצה כרגע לחשוב מראש על תפקיד שיתאים לכם באמת ולא מה שאתם חושבים שאתם רוצים (נגיד בבית הייתי מדירכה בחוגים ומתאמנת כל הזמן, והלכתי לקרבי במקום להיות מדאגית ואני ממש מתחרטת על זה כרגע)

שואל השאלה:
אני גם ממש רציתי להתגייס וממש חיכיתי לגיוס ועכשיו אחרי בקושי חצי שנה אני כבר בדיכאון של החיים רק רוצה לברוח ליומיות או להשתחרר למרות שאני עדיין רוצה לשרת פשוט לא יודע למה אבל הצבא ממש הוריד אותי מכל הקטע של הרצון להתגייס

מבינה לגמרי, אני גם ככה
לרוב החברים שלי טוב בצבא ואני ממש מקווה שבסדיר זה יסתדר גם לי
עדיין חשוב לי להיות בצבא וברור לי שגם לך וזה למה אנחנו מחזיקים בכלל אז זה כבר משהו להיות גאים בו כי לא כולם עושים את זה

שואל השאלה:
צודקת אבל אני חושב על זה שהאם באמת שווה לעשות את זה אם אנחנו מגיעים למצב נפשי כזה? זה באמת שווה את כל זה? לא יודע מה לעשות כבר

תאמת שלא
זה לא נורמלי שמביאים ילדים בני 18 למצב כזה, ושמה שמחזיק אותנו זה לדעת שאם לא אנחנו אין מישהו אחר חוץ ממילואימניקים שכבר נשרטו לגמרי מהמלחמות האלה
הלוואי שלא היינו במצב הזה
אין לי מושג מה לעשות גם, אני רוצה לצאת מקרבי וזה הורג אותי לדעת שמישהו אחר יצטרך לעשות את זה במקומי
אבל אם אתה מרגיש שזה ברמה שממש מסכנת אותך, אז בוודאות זה לא שווה את זה
אל תהרוג את עצמך בשביל הצבא
אתה חושב שאולי מקום אחר בצבא יהיה לך יותר טוב, או שאיפה שאתה עכשיו גמר אותך עד כדי כך שזה לא יוכל לעזור?

שואל השאלה:
אני גם חושב שבמקום אחר בצבא כן יהיה לי טוב יותר. אני רוצה לעבור ליומיות אבל אני בקושי חודשיים בבסיס ואמרתי להם בטופס שקשה לי בבסיס ואני עם חרדות ודיכאון מאז שבאתי לפה ואני לא חושב שיאשרו לי את הטופס כי אני קצת זמן בבסיס וזה הורג אותי הידיעה שיש מצב שאני אמשיך להיות פה. אני חשבתי להיות נפקד/עריק אבל מפחד ממש מההשלכות ומהעונשים שיכולים לתת לי. אני לא יודע מה לעשות ואין לי עם מי לדבר