מביך שאני בת 25 ואין לי בכלל חברים ולא היה לי בכלל חבר?

לא מביך, גם לי לא הייתה חברה, והחברים שלי הם בדיסקורד למרות שנפגשתי פעמיים, עדיין מחשיב אותם חברים מן הסתם
אבל זה לא מביך, הכל בסדר

לא מביך זה בסדר את עןד תמצאי אני בטוח

לא מה מביך בזה

בכלל לא מביך בשום רמה. את בתקופה שרק מתחילים להניע את החיים ככה להזיז את הגלגלים. דברים רק עכשיו מתחילים להיווצר, להתחבר ביחד.

רק התחלת :) בהצלחה. תהני.

למה מביך?
יש אנשים שמסתדרים לבד ושטוב להם כך - כנראה שגם טוב לך לא?
וגם אם תרצי להיות בחברה אני מאמין שיש לך את היכולת הזאת.

שואל השאלה:
כי כל החיים שלי לא היו לי באמת חברים ואם כן הם באונליין אנשים מחול ושוב פעם קפץ לי המחשבה שאולי אני נמצאת על האקספטרום האוטיסטי או חרדה חברתית

זה הזמן למצוא אל תרגישי רע על זה זה בסדר ולא מאוחר אבל זה כן נקודה של זמן שאת צריכה לשנות את העניינים כי את כבר בת 25 מבלי לייפות את הדברים

קודם כל, אני על הספקטרום האוטיסטי, ואני אדם בהגדרה חרדתי (חרדה חברתית בעיקר). עברתי שנים מאוד מאוד קשות. המון שנים.. לא 5 ולא 10. עד שהפסקתי לחכות שמישהו "יציל" אותי ועשיתי את זה בשביל עצמי.

היום אני במצב שונה לגמרי. מי שהכיר אותי אז לא מזהה אותי היום. אז דווקא כי עברתי מסע כזה של שינויים מטורפים, אני יכול להגיד לך מהמקום הזה שגם אם באמת יש לך את האתגרים האלה, זה לא משהו שבהכרח מהווה מחסום.

כל דבר אפשר לשנות, כל דבר אפשר לסדר בצורה כזו שתלמדי לחיות איתו ברמה שהוא כמעט ולא יפריע לך. אני יודע בדיוק לאיזה אירועים או מקומות אסור לי להגיע, כי שם הדברים האלה יצופו לי בשניות.

יהיה בסדר :) ו... לגמרי לא פוסל אנשי מקצוע. לי אישית זה פחות עבד, כנראה אופי דפוק עקשן כזה חח אבל להרבה זה כן עוזר.

לא מביך תכירי

אני בת 27 כזאת וזה מביך אותי

שואל השאלה:
8 דקות
תודה לך על השיתוף שלך ^_^