איך אני יודעת אם אני דתיה או לא?

אלוקים לא יכעס אם תפסיקי להאמין בו,
מלכתחילה הקשר בינכם לא מתחיל ברזולוציות כאלה, הייתי ממליץ לך לחפש תשובות בתורת החסידות

אני חושב שכל עוד את שומרת על הגדרות דבת כשרות וכל זה אז בגדול כן
אבל הכל תלוי בכוונה כמו שאומרים אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים

פשוט תעשי מה שמתאים לך
וזהו

אני יהודי-חילוני (אולי אתאיסט אפילו). ואני חושב שאם הייתי מאמין באלוהים, אז הייתי חושב שכל מה שקורה לטוב ולרע, לכל אדם, בכל מקום, זה בסופו של דבר משהו שאלוהים היה רוצה שיקרה ומכוון לשם.

אני לא חושב שאלוהים היה רוצה שנהיה כולנו עותק מדויק אחד של השני, שעושים בדיוק את אותן המצוות ומכבדים את אותן ההלכות וכו'.. אני חושב שכל היופי בעולם הזה, זה שיש אינסוף דרכים להאמין בדבר מסויים. ואם אלוהים היה קיים, הוא זה שהחליט וכיוון לזה שיהיו הרבה דתות ולא רק יהדות - כי בסופו של דבר לשם הוא מכוון.

אז תכלס לא משנה מה תהיי ואיך תהיי. כל עוד את מרגישה נוח עם הדרך שלך - זה בדיוק מה שהוא היה רוצה.

(אני יודע שדתיים מאמיניים לא יתחברו לגמרי למה שאמרתי. אז זה הופך את הקול שלי לאפילו עוד יותר חשוב במקרה הזה).

אני לא יכולה להבין אותך במאה אחוז, כי אני לא הייתי במקום הזה, אלא פשוט התרחקתי כי כפו עליי את הדת.
אם את מרגישה שאת לא רוצה את זה לעצמך, אבל את מרגישה בושה או "מה אלוהים יגיד עליי", שתדעי, וכאחת שלא מאמינה באלוהים אבל *משתדלת* לכבד את אלה שכן, את תחליטי להתלבש איך ש*את* רוצה, איך שלך נוח ואיך שלך נעים, ויש מסורתיים שמתלבשים ועושים מה שהם רוצים אבל מאמינים וחוגגים חגים.
זה לא סותר, והבחירה היא שלך מה לקחת איתך לחיים האישיים שלך ומה לא.

יש לך ספקות? יופי, זמן לחקור, וזה בסדר, כל מי שאומר לך שזה "היצר הרע" סתם עושה לך מניפולציות. לחקור זה בסדר ובריא, תקראי על ראיות שונות, דתות שנות, אתאיזם, וכו'.
ברגע שאת מגיעה למסקנה שאת לא מאמינה במצוות שאת מקיימת- את לא דתיה. אף על פי כן שזה הפך למושג חברתי ועדיין יהיו כאלה שיגדירו אותך דתיה.
אני אישית אגוניסטית, ואני לא אבוא ואנסה לשכנע אותך שאני צודקת כי א'- אין לי הוכחה לכך, ב'- זה החיים שלך - תעשי מה שטוב לך. אבל, אני אענה לך בכל אןפן על איך שאני רואה את זה כאחת שגם הייתה כמוך.
אם יש אלוהים, נתחיל מזה, שמי אמר שזה האל של היהדות? יש 5000 דתות, וגם זה יכול להיות אל דאיסטי בכלל.
לדעתי, אם יש אלוהים, הסיכוי שהוא יעניש אותנו על כך שאנחנו מסרבים להאמין באמונה עיוורת ובאמונה שאין בה הוכחות, הם נמוכים ביותר.
ככה או ככה ממליצה לך לחקור ראיות שונות בנושא, זה הדרך הכי בריאה, גם אם בסוף תבחרי להישאר בדת.
ספקות זה בריא, לחקור זה בריא- כל מי שאומר לך אחרת- מניפולטיבי.

את גדלת עם חינוך שהוא דתי אבל חלש יחסית, והתוצאה היא שאת דתיה בקושי. המצב הנוכחי לא מעיד הרבה כי בגיל שלך זה בדרך כלל עדיין לא השלב המכריע סופית מה את תהיי בהמשך החיים שלך
אני מאמין שזה מאוד תלוי במה את תעשי ותחליטי ובחינוך שיתנו לך בבית ספר בכיתה יב ועד כמה תקשיבי לחינוך הזה (נניח אם תחליטי ללכת למדרשה)
אגב אני לא יודע איך זה המדרשות אבל את כנראה יכולה ללכת לבקר במדרשה כלשהי ולשאול שאלות ולראות את אורח החיים שם

את יכולה להיות דתייה גם אם המשפחה שלך לא
ולהתלבש צנוע זה לא רק מבחינת דת
ממליצה לך באמת תתחילי ליטול יידיים בבוקר ולעשות ברכות השחר זה מנקה את הנפש וזה קליל חמש דקות ישר שאת קמה

אם את מאמינה את מחויבת בקבלת עול מלכות שמים שזה כולל נטילת ידיים, תפילות, ברכות, צניעות.
את בכיוון להיות דתייה ומאחל לך להתחזק

אל תיכנסי להגדרות כאלה של דתייה לא דתייה
תסתכלי על זה בתור מערכת יחסים עם הקב"ה

יש קשר ביניך ובינו עכשיו השאלה היא האם את בוחרת להשקיע בלהגדיל את האהבה שלך אליו והנאמנות או שלא
אין בעיה שיהיו אי הבנות ואפילו כעס כי את לא מבינה למה הוא מבקש את מה שהוא מבקש או עושה מה שהוא עושה אבל הכי חשוב שתדעי שהוא עושה זאת מתוך אהבה ושתהי בניסיון להבין איך זה נובע מאהבה שלו אלייך

את צריכה לבוא ממקום אמיתי וכמה ואם יש לך שאלות אז לשאול ואם יש לך תהיות אז לתהות בצורה בוגרת ואמיתית