עד כמה זה נורא להיות בצבא באמת?

צבא זה לא מסגרת כמו בית ספר בכלל.
הרבה מפחידים אותך כי זה מסגרת חרא שאתה צריך לדעת איך להתגמש אליה, זה לא על ספר שמתאימים את עצמם אליך.
ההתחלה בצבא זה הכי חרא בעולם אבל אחרי שמתרגלים זה הופך לעוד יום רגיל

תמיד מלחיצים לפני כל דבר ובסוף זה יוצא די סבבה אז אל תקשיבי לאחרים ותנסי להיות שקועה בלהנות מהחוויה הזאת שלא תחזור

שמע יש משהו במה שאתה אומר יותר קל להיות חלק ממסגרת אבל הצבא זה לא כמו בית ספר לפחות אם אתה לא ג'ובניק.
אני לא אגיד לך למה לצפות כי כולם חווים את זה שונה אז אין מה לחשוב יותר מידי עכשיו פשוט תזרום

זה תלוי איפה את משרתת ומה התפקיד שלך. בסה"כ זו מסגרת הרבה יותר רצינית ונוקשה מבית הספר.
תקחי את זה ברגוע, אל תילחצי. רק אל תעשי שטויות - יהיה בסדר :)

יאללה זה ממש כיף קיטנה אני נהניתי סתם אנשים בוכים לפעמים

זה מאוד תלוי איזה את נמצאת שאת אומרת כמו בית ספר
אנשים שבבסיס סגור מרגלים לעבודה שזהו אין דבר כזה זמן חופשי אמיתי
שאתה יכול לצאת הביתה לבלות להנות ולחזור
אתה תקוע באותו מקום מספר ימים ולפעמים גם חודש שאומרים לך מתי לאכול מתי לישון מתי לקום מתי לשמור מתי לסדר מתי לנקות
ואם אתה לא עושה את דברים שאומרים לך אתה חוטף
אתה מקבל אחריות לידיים זה לא בית ספר ששם אתה אדם לעצמך ואם לא עברת בגרות בסדר נשלים
שם את עושה טעות זה יכול לעלות לך בחיי אדם או בהגנה על המדינה שלך יש לך אחריות ענקית בידיים
וזו אכן מסגרת קשה עם הרבה עליות וירידות והרבה רגעים שחורים והרבה רגעים כיפים
אבל בתור אדם שהשתחרר והיה שחור של החיים יכול להגיד לך שזה אחד הדברים הכיפים והחוויות הטורפות שעשיתי לא הייתי מוותר על צבא בחיים זה מלמד ומפתח אותך ברמות והבן אדם שנכנסתי לצבא זה לא הבן אדם שיצאתי ממנו

שואל השאלה:
וואי נגמרו לי הפרחים לתת אחרת הייתי נותן איזה תשובה מושקעת תודה, לא יודע מבחינת בית ספר ההורים שלי עשו לי דיקטטורה אין מבחינתי יותר נורא מבית ספר ולעשות בגרויות

אם עשו לך דיקטטורה בבית אולי זה יעזור לך בהתחלה
שאתה תכנס לרוב מקבלים הלם בקום ככה קרה גם לי הייתי בשוק שלמה נכנסתי ואשכרה אני לא יוצא מפה עכשיו
וקיבלתי כאפה אמיתית ברגע שפשוט ירדנו מהאוטובוסים לבסיס ופשוט התחילו לצרוח עלינו בפנים ולצאת עלינו וקיבלתי שוק
אז אם אתה רגיל לזה יכול להיות יהיה לך קל
אבל שם בטירונות גם אם תשכח מימיה יקחו לך מהזמן בית שלך גם אם זה ימים וגם אם זה שעות
ובעתיד שתרשל אפילו טיפה בתפקיד לפעמים אתה מקבל 28
זה לא כיף אבל זה יבנה אותך

הייתי בצבא למעלה מארבע שנים, חוויתי את החיים כחייל פשוט, מפקד וקצין..
אני חושב שהצבא הוא מקום מאוד חשוב בבניית האישיות שלך ודרכי החשיבה וגם ההתפתחות האישית שלך, עם זאת יש בעיה חמורה בצהל של חוקים קרים, קצינים בכירים חסרי מוח (לא המשכתי בצהל כי אני מתעב!! רבי סרן למרות שחפרו לי והציעו לי שאמשיך להיות מ"פ ושאני קצין גבר והכול).

אני הרבה פעמים בתור קצין רציתי לתת לחיילים שלי את הכול ולעזור להם, אבל יש תמיד את המתח הזה בין מה שהחייל צריך לקבל או רוצה לקבל, לבין הרמה הממונה מעל הקצין (מ"מ- מפקד המחלקה, כמובן שלא נתתי כל מה שהם רצו, אלא רק דברים שראיתי סיבה נכונה לתת להם).

הצבא הוא לא קל, אתה חווה אתגרים בצבא. ולי אישית היה מאוד קשה בטירונות ובקורס מכים וגם בקורס קצינים, אבל זה סיפוק אינספוני. אני מסתכל לאחור על הבוחן לורן שעשיתי, על ה- 40 ניווטים שעשיתי בהכשרה שלי שמתוכם היו כמות לא קטנה של ניווטי בדד ואני חש גאווה עצומה וסיפוק רב. הצבא בנה אותי ועזר לי.
*כשאכפת לך מעצמך או מחיילים שלך, אתה דוחף את עצמך לקצה וכך גם את החיילים שלך, ככה אתה יוצר משמעות וסיפוק*

בנוסף, חוויתי לחימה ולצערי סגרתי שבת בשבעה באוקטובר בעוטף וחוויתי לחימה קשה על המוצב שלי, לאחר מכן גם לחמתי בעזה למעלה משנה ועדיין יש לי זכרונות של אירועים ואנשים שאיבדתי מול העיניים, לכן גם התפתח אצלי ptsd..


הצבא לא קל, קשה, קשוח, אפילו נוראי. אבל אם תבין את המשמעות והשליחות שלך, אתה תגיע למרחקים לא הגיוניים בצבא.

עריכה:
ותמיד תזכור- זה צבא ולא קייטנה. לא הכול מגיע לך.