26 תשובות
אני נגד, זה לא בריא להיות שמן
שואל השאלה:
וגם כל העניין הזה של אני שמנה וטוב לי אני לא מאמינה שיש מישהי שמנה שבאמת טוב לה
וגם כל העניין הזה של אני שמנה וטוב לי אני לא מאמינה שיש מישהי שמנה שבאמת טוב לה
אנונימית
לא צריך לעודד את זה וגם לא צריך לרדת על זה צריך להיות חכמים לא טיפשים לאף כוון
כל עוד זה שהבנאדם שמן לא פוגע בו בדרך כלשהיא
זה בסדר שהוא שמן
זה בסדר שהוא שמן
שואל השאלה:
ברור שלא אני נגד חרמות
ברור שלא אני נגד חרמות
אנונימית
גם לבלבל על זה את השכל כל היום לא עוזר לאותם אנשים ורק מרחיק אותם מלטפל ופוגע בהם נפשית
אני חושב שצריך להפסיק להתערב לאחרים לחיים בכוח
אני חושב שצריך להפסיק להתערב לאחרים לחיים בכוח
תלוי כמה זה, אין שום בעיה נגד אנשים שמנים כל עוד זה לא מזיק להם לבריאות, אם זה כבר ברמה שזה מזיק להם לבריאות אז זאת טעות לנרמל את זה. אם זה רק שומן שלא באמת מזיק אז מה אכפת לנו? שיאכלו מה שהם רוצים כל עוד זה לא מזיק להם.
בתור שמן, המצב שלי הוא כזה:
1. יש לי בולמיה וarfid, מה שמאוד מקשה על מה אני יכול לאכול וכמה, ואני תמיד או מרעיב את עצמי או בבולמוסים
2. יש לי אי ספיקה בבלוטת התריס, מה שמקשה על ירידה במשקל
3. יש לי pmos, מה שמקשה על ירידה במשקל
4. אני לוקח תרופות משמינות כמו סרקוול
5. אני לא יכול להתאמן בגלל המצב הבריאותי שלי, אני בכיסא גלגלים
6. יש לי משפחה עם נטיה להשמנה בקלות
לכל אדם שמן יש סיבה שהוא שמן, בין אם היא רפואית או נפשית. אנחנו לא יודעים את התיק הרפואי של אף אדם זר במלואו אלא אם כן אנחנו הרופאים שלו או שהוא שיתף אותנו בזה, וגם כשיש לנו גישה לתיק הרפואי, יש המון בעיות רפואיות או נפשיות שגורמות לעודף משקל שפשוט עוד לא אבחנו אצל חלק מהאנשים
אה וכמובן, bmi זה לא דרך טובה לדעת אם אדם בעודף משקל, וגם להסתמך על סך מראה בלבד לא. לכל בן אדם יש גוף משלו ומה שהכי בריא לגוף שלו, ולכן בירידה במשקל צריך להתייעץ עם רופא/דיאטנית/מאמן מקצועי.
אז זה שיתבריינו אליי וירדו לי על המשקל ויקראו לי שמן לא יעזור לשום דבר ולאף אחד. בגלל זה מנרמלים עודף משקל. כדי למנוע נזק גופני או נפשי לבן אדם.
חוץ מזה, הנירמול הוא גם בתגובה לזה שאנורקסיה היא המחלה הנפשית עם הכי הרבה אחוזי תמותה.
1. יש לי בולמיה וarfid, מה שמאוד מקשה על מה אני יכול לאכול וכמה, ואני תמיד או מרעיב את עצמי או בבולמוסים
2. יש לי אי ספיקה בבלוטת התריס, מה שמקשה על ירידה במשקל
3. יש לי pmos, מה שמקשה על ירידה במשקל
4. אני לוקח תרופות משמינות כמו סרקוול
5. אני לא יכול להתאמן בגלל המצב הבריאותי שלי, אני בכיסא גלגלים
6. יש לי משפחה עם נטיה להשמנה בקלות
לכל אדם שמן יש סיבה שהוא שמן, בין אם היא רפואית או נפשית. אנחנו לא יודעים את התיק הרפואי של אף אדם זר במלואו אלא אם כן אנחנו הרופאים שלו או שהוא שיתף אותנו בזה, וגם כשיש לנו גישה לתיק הרפואי, יש המון בעיות רפואיות או נפשיות שגורמות לעודף משקל שפשוט עוד לא אבחנו אצל חלק מהאנשים
אה וכמובן, bmi זה לא דרך טובה לדעת אם אדם בעודף משקל, וגם להסתמך על סך מראה בלבד לא. לכל בן אדם יש גוף משלו ומה שהכי בריא לגוף שלו, ולכן בירידה במשקל צריך להתייעץ עם רופא/דיאטנית/מאמן מקצועי.
אז זה שיתבריינו אליי וירדו לי על המשקל ויקראו לי שמן לא יעזור לשום דבר ולאף אחד. בגלל זה מנרמלים עודף משקל. כדי למנוע נזק גופני או נפשי לבן אדם.
חוץ מזה, הנירמול הוא גם בתגובה לזה שאנורקסיה היא המחלה הנפשית עם הכי הרבה אחוזי תמותה.
אני גם נגד נרמול של השמנה, כן צריך לאהוב את הגוף שלנו ולקבל אותו אבל לא כשזה הופך למשהו רע ולא תקין.
לפעמים אנשים נמנעים מלהגיד את האמת, וזה יוצא כתמיכה בהשמנה אבל זה שגוי.
אין אדם שלא יכול לרדת במשקל, יש אדם שלא רוצה ואין לו מספיק כוח רצון.
אני ירדתי 35 קילו והתירוץ שלי היה הוא שיש לי עצמות כבדות, או שזה גנטי.. וכל המשפחה שלי רזה
לפעמים אנשים נמנעים מלהגיד את האמת, וזה יוצא כתמיכה בהשמנה אבל זה שגוי.
אין אדם שלא יכול לרדת במשקל, יש אדם שלא רוצה ואין לו מספיק כוח רצון.
אני ירדתי 35 קילו והתירוץ שלי היה הוא שיש לי עצמות כבדות, או שזה גנטי.. וכל המשפחה שלי רזה
^טיפה עקצוצי, אז איך בדיוק אנשים כמוני אמורים לרדת במשקל?
שואל השאלה:
הוא דיבר בכללי
הוא דיבר בכללי
אנונימית
^^ אני לא מזלזל חס וחלילה, ואני מבין את הקושי.
אני בשמחה יכול להראות לך מאות אנשים שעשו שינויים פסיכיים וכל אחד עם הבעיות והמחלות שלו, והדברים שהביאו אותו לשם.
בין היתר אני ראיתי אנשים מאושפזים, או משותקים רגליים, בלי ידיים.
ואיכשהו הם הצליחו ונתנו לי השראה, ולעוד מליון אנשים אחרים.
אין דבר כזה "אתה לא יכול", אתה יכול הכל אם אתה מספיק רוצה.
אני בשמחה יכול להראות לך מאות אנשים שעשו שינויים פסיכיים וכל אחד עם הבעיות והמחלות שלו, והדברים שהביאו אותו לשם.
בין היתר אני ראיתי אנשים מאושפזים, או משותקים רגליים, בלי ידיים.
ואיכשהו הם הצליחו ונתנו לי השראה, ולעוד מליון אנשים אחרים.
אין דבר כזה "אתה לא יכול", אתה יכול הכל אם אתה מספיק רוצה.
^^הוא אמר שאין אדם שלא יכול לרדת במשקל
אני אדם שלא יכול לרדת במשקל, זה עובדתית סותר את מה שהוא אמר
אני אדם שלא יכול לרדת במשקל, זה עובדתית סותר את מה שהוא אמר
מתארת לעצמי שאת נראית כמו גוש חרא רקוב כי את שואלת אתזה כל יום אבל אם זה מעלה לך את הביטחון בכיף
אנונימית
^^^אני ליטרלי עם הפרעות אכילה. אני מרעיב את עצמי 90 אחוז מהזמן. איך בדיוק אני אמור לרדת במשקל?
^^^האם אנשים ששקלו 200 קילו או אפילו 300 אמרו לעצמם שהם יכולים?
גם הם האמינו שזה לא אפשרי..
אני עוקב בטיקטוק אחרי אנשים שמעוררים בי השראה, כאלו שעשו תהליך מטורף שאני אומר לעצמי "פאק, למה הם כן ואני לא.. מה התירוץ שלי?"
פיזית אנשים בלי ידיים עם גוף שרירי וחטוב, או מישהו עם קביים עם שיתוק והוא עושה הכל בלי לוותר לעצמו.
גם הם האמינו שזה לא אפשרי..
אני עוקב בטיקטוק אחרי אנשים שמעוררים בי השראה, כאלו שעשו תהליך מטורף שאני אומר לעצמי "פאק, למה הם כן ואני לא.. מה התירוץ שלי?"
פיזית אנשים בלי ידיים עם גוף שרירי וחטוב, או מישהו עם קביים עם שיתוק והוא עושה הכל בלי לוותר לעצמו.
^^ התשובה שלך נמצאת בגוף השאלה.
להרעיב את עצמך לא הפיתרון..
אם תעשה גירעון קלורי מתון אתה תרד במשקל בלי ספורט בכלל.
ואין דבר כזה "הגוף שלי לא שורף מספיק קלוריות"
אין פה משהו מתוחכם או טכנולוגי
להרעיב את עצמך לא הפיתרון..
אם תעשה גירעון קלורי מתון אתה תרד במשקל בלי ספורט בכלל.
ואין דבר כזה "הגוף שלי לא שורף מספיק קלוריות"
אין פה משהו מתוחכם או טכנולוגי
^^אבל שוב, איך אני אמור לעשות אתזה? מדובר באנשים שונים עם גוף שונה ומוגבלויות שונות
העצמות שלי ליטרלי יוצאות מהמקום עם כל תנועת מאמץ
אני אפילו לא יכול לדחוף כיזא גלגלים וחייב להשתמש בכיסא חשמלי כי כשניסיתי לדחוף כיסא גלגלים הידיים שלי יצאו כל הזמן מהמקום
העצמות שלי ליטרלי יוצאות מהמקום עם כל תנועת מאמץ
אני אפילו לא יכול לדחוף כיזא גלגלים וחייב להשתמש בכיסא חשמלי כי כשניסיתי לדחוף כיסא גלגלים הידיים שלי יצאו כל הזמן מהמקום
^^אתה חושב שלא ניסיתי? איך אתה חושב שהגעתי למצב של הפרעות אכילה? והגוף שלי שורף קולוריות, הוא פשוט פיזית לא יודע להתמודד עם שומן עודף בגלל בלוטת התריס ובגלל הpmos ובגלל התרופות
^^אוקיי, אז אולי גוף חטוב ושרירי לא יהיה לך..
אבל אני אחזור על זה שוב - גירעון קלורי זה לא המצאה חדשנית, זה איך שהגוף שלנו עובד.
אתה לא חייב להיות אתלטי או ספורטאי מצטיין.
גוף האדם שורף (לדוגמא) 2,200 קלוריות ביום, רק עצם זה שאתה נושם, מבלי לקום מהמיטה.
אם אתה תאכל 1,900 קלוריות, אתה בהכרח תרד במשקל.
גם מבלי להזיז אצבע.. וככה זה עובד.
ואולי, ואני סתם זורק פה משהו.. אני לא מבין בזה.
יש מצב שעם תרגול נכון תוכל לחזק את המפרקים, ואת העצמות, ועוד דברים כאלו ואחרים?
אפילו במעט.. כל צעד קטן הוא התקדמות גדולה
אבל אני אחזור על זה שוב - גירעון קלורי זה לא המצאה חדשנית, זה איך שהגוף שלנו עובד.
אתה לא חייב להיות אתלטי או ספורטאי מצטיין.
גוף האדם שורף (לדוגמא) 2,200 קלוריות ביום, רק עצם זה שאתה נושם, מבלי לקום מהמיטה.
אם אתה תאכל 1,900 קלוריות, אתה בהכרח תרד במשקל.
גם מבלי להזיז אצבע.. וככה זה עובד.
ואולי, ואני סתם זורק פה משהו.. אני לא מבין בזה.
יש מצב שעם תרגול נכון תוכל לחזק את המפרקים, ואת העצמות, ועוד דברים כאלו ואחרים?
אפילו במעט.. כל צעד קטן הוא התקדמות גדולה
^אני ליטרלי אמרתי לך כבר כמה פעמים שניסיתי גרעון קלורי
ואני מחכה בתור לפיזיותרפיה אבל זה לא ירפא אותי זה פשוט יאט את ההתדרדרות
ואני מחכה בתור לפיזיותרפיה אבל זה לא ירפא אותי זה פשוט יאט את ההתדרדרות
^^^ חוק התרמודינמיקה: גוף האדם לא יכול להפר את חוקי הפיזיקה. אם הגוף מוציא יותר אנרגיה ממה שהוא מקבל, הוא חייב לפרק רקמות (שומן או שריר) כדי לפצות על הפער.
ה"אבל" הגדול: מצבים כמו תת-פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism), תסמונת השחלות הפוליציסטיות (pcos) ותרופות מסוימות (כמו נוגדי דיכאון, תרופות לאיזון הורמונלי או סטרואידים) מאטים משמעותית את קצב חילוף החומרים הבסיסי (bmr) ומשנים את מנגנוני הרעב והשובע.
התוצאה: אדם כזה צריך להגיע לגירעון קלורי הרבה יותר "עמוק" או מדויק כדי לראות תוצאות, וזה הופך את התהליך לקשה פי כמה מאשר אצל אדם בריא הורמונלית.
זה לפי האינטרנט, ומעבר לכאן נסיים את הדיון.
אני טוען שזה אפשרי להיות בגוף בריא ולא בעודף משקל למרות הפרעות כאלו ואחרות.
אתה טוען שלא.. אלו החיים שלך לא שלי.
מקווה שהצלחתי לשנות את הדעה שלך אפילו בקצת, המון בהצלחה והרבה בריאות ❤
ה"אבל" הגדול: מצבים כמו תת-פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism), תסמונת השחלות הפוליציסטיות (pcos) ותרופות מסוימות (כמו נוגדי דיכאון, תרופות לאיזון הורמונלי או סטרואידים) מאטים משמעותית את קצב חילוף החומרים הבסיסי (bmr) ומשנים את מנגנוני הרעב והשובע.
התוצאה: אדם כזה צריך להגיע לגירעון קלורי הרבה יותר "עמוק" או מדויק כדי לראות תוצאות, וזה הופך את התהליך לקשה פי כמה מאשר אצל אדם בריא הורמונלית.
זה לפי האינטרנט, ומעבר לכאן נסיים את הדיון.
אני טוען שזה אפשרי להיות בגוף בריא ולא בעודף משקל למרות הפרעות כאלו ואחרות.
אתה טוען שלא.. אלו החיים שלך לא שלי.
מקווה שהצלחתי לשנות את הדעה שלך אפילו בקצת, המון בהצלחה והרבה בריאות ❤
ותודה להייטר על כל המינוסים, נגעתי בנקודה רגישה?
^^שוב, אני *מרעיב את עצמי*
ואל תסמוך על מידע רפואי מai
אתה בא לאדם עם הפרעות אכילה, שאגב כמעט מת בגללן לפני 8 שנים ועדיין מתמודד עם השלכות בריאותיות בגלל זה, ואומר לו שהוא לא מנסה מספיק להרזות
ואל תסמוך על מידע רפואי מai
אתה בא לאדם עם הפרעות אכילה, שאגב כמעט מת בגללן לפני 8 שנים ועדיין מתמודד עם השלכות בריאותיות בגלל זה, ואומר לו שהוא לא מנסה מספיק להרזות
אז אתה מרעיב את עצמך, ומישהו אחר לא יכול להפסיק לאכול.
אלו שניהם הפרעות אכילה, רק מעט שונה.. שניכם מתמודדים עם משהו מאוד מאוד קשה.
האם יש אנשים שהצליחו לצאת מהרעבה עצמית? כן.
האם יש אנשים שהצליחו לצאת מאכילה מופרזת ללא בקרה? כן.
שניהם עבדו קשה, לשניהם אולי היו נפילות באמצע, אבל יש כאלו שהצליחו כי הם מספיק רצו.
אני למזלי לא סבלתי מהרעבה עצמית לאורך תקופה, אבל בתחילת דרכי - שקלתי 105 קילו.
שנאתי את עצמי כל-כך, ברמה שלא רציתי להסתכל על אוכל.
לא הייתי רעב.. האמנתי שאם אני לא יאכל אני ארזה.
כשבועיים שהייתי אוכל משהו קטן ליום, ואני אפילו לא רעב כי זה הגעיל אותי! האשמתי את האוכל באיך שאני נראה ובמי שאני.
ירדתי 5 קילו, ואז נתקעתי.. הבנתי שזו לא השיטה.
נכון.. אני אדם בריא לשמחתי, אבל לקח לי מעט זמן כדי להבין שיש דרך אחרת, ועם כמה ששנאתי אוכל, למדתי להשתמש בו לטובתי.
זה הסיפור שאני יכול לתת לך על עצמי, מעבר לכך זה עיניין אישי שלך.
בהצלחה
אלו שניהם הפרעות אכילה, רק מעט שונה.. שניכם מתמודדים עם משהו מאוד מאוד קשה.
האם יש אנשים שהצליחו לצאת מהרעבה עצמית? כן.
האם יש אנשים שהצליחו לצאת מאכילה מופרזת ללא בקרה? כן.
שניהם עבדו קשה, לשניהם אולי היו נפילות באמצע, אבל יש כאלו שהצליחו כי הם מספיק רצו.
אני למזלי לא סבלתי מהרעבה עצמית לאורך תקופה, אבל בתחילת דרכי - שקלתי 105 קילו.
שנאתי את עצמי כל-כך, ברמה שלא רציתי להסתכל על אוכל.
לא הייתי רעב.. האמנתי שאם אני לא יאכל אני ארזה.
כשבועיים שהייתי אוכל משהו קטן ליום, ואני אפילו לא רעב כי זה הגעיל אותי! האשמתי את האוכל באיך שאני נראה ובמי שאני.
ירדתי 5 קילו, ואז נתקעתי.. הבנתי שזו לא השיטה.
נכון.. אני אדם בריא לשמחתי, אבל לקח לי מעט זמן כדי להבין שיש דרך אחרת, ועם כמה ששנאתי אוכל, למדתי להשתמש בו לטובתי.
זה הסיפור שאני יכול לתת לך על עצמי, מעבר לכך זה עיניין אישי שלך.
בהצלחה
אני כן אוכל
פשוט הרבה פחות ממה שאני צריך
אני צריך לאכול מינימום 1700 קלוריות
אני אוכל ביום גג 1000
ושוב, אמרתי לך כבר, אני לא מרזה לא משנה מה אני עושה
פשוט הרבה פחות ממה שאני צריך
אני צריך לאכול מינימום 1700 קלוריות
אני אוכל ביום גג 1000
ושוב, אמרתי לך כבר, אני לא מרזה לא משנה מה אני עושה