אני נכשלתי בחיים שלי מה לעשות? פריקה

הייתי מציעה לך להרשם לחוגים / להתנדב / לעבוד
חוץ מזה שזה סיבה מעולה לקום בבוקר בשבילה, תוכל להכיר שם אנשים

שואל השאלה:
אני התנדבתי במדא, ניסיתי ממש לשמור על קשר, לא יצא, הייתי בחוג אומנות לחימה, נסייתי לשמור על קשר הם לא רצו, עבדתי באיזה 5 עבודות, אף אחד לא שומר על קשר כי לא הצלחתי ממש להכיר, ועבדתי בכל מני סוגי עבודות, וזה באמת שאני לא מרגיש שלא הייתי חברותי או משהו בי לא היה בסדר אחרת הייתי אומר והייתי משפר אבל כשאני איתם בעבודה ובמדא וזה אני ממש מתקשר טוב לדעתי, כיף לי עם האנשים במשמרות ואני מדבר ממש ממש רגיל ואחלה איתם ואני מרגיש חבר שלהם, אבל מעבר אין לי....

קודם כל תנשום, הכל בסדר ויהיה בסדר. התיכון זאת תקופה קטנה מהחיים שלך. בצבא אתה תכיר המון אנשים בין אם תרצה או לא. עד הצבא אתה יכול לעבוד, גם ככה תהיה בסביבת אנשים וגם תרוויח. אם אתה רוצה להתחטב ולעלות במשקל יש המון דרכים בשביל זה. אתה תכיר חברים ובמיוחד בצבא. אל תדאג יהיה בסדר

שואל השאלה:
אני ניסיתי הכל, והייתי בדברים האלה לתקופה ארוכה, אני ניסיתי להכיר חברה אפילו שיהיה לי את הבן אדם היחיד הזה שיאהב אותי ואני יאהב אותו ואוכל "לשגע" אותו כל יום, אבל זה אפילו לא הצלחתי להשיג וזה לא שאני לא מנסה להשתפר, אני עושה ניתוח אף, אני דואג להתלבש יפה כל יום, אני מתאמן ולדעתי אני לא נראה רע בכלל בפנים...

שואל השאלה:
^^אבל מה אני עושה עכשיו? פשוט עובד לחצי שנה? מה עם חברים? לצאת לפעילויות כזה, אין לי כלום, שום דבר ואנשים בעבודה ובאותה סביבה זה ממש נחמד אין לי משהו רע עם זה כשאני במסגקת אני לא מרגיש שיש לי בעיה חברתית אבל אף אחד לא רוצה מעבר ואני לבד... ואני באמת חושב שאני לא אכיר חברים בצבא אני באמת מתחיל לוותר על זה ולהבין שאני אהיה לבד כל החיים שלי ושאין לזה פתרון כי באמת ניסיתי הכל

שואל השאלה:
מעריך את כל הנעצים אבל אתם תגלו מאוד מהר שאין דרך לעזור לי

שואל השאלה:
ניסיתי הכל, אנשים פשוט לא רוצים לשמור על קשר איתי בעיקר בגלל שאני לא בחבורה אבל גם אנשים בלי קשר לחבורה פשוט אין לי, אני כל יום רושם לאנשים אבל הוואטסאפ שלי ריק וזה באמת מדכא להיות לבד בתקופה הזאתי שאני אמור לנצל את החיים...

אל תגיד את זה, לא נכשלת בכלל, במיוחד לא בחיים, יש לך עוד המון זמן לחיות ולהכיר אנשים.
וזה שעוד לא הכרת את האנשים שיעריכו אותך ואתה אותם, לא אומר כלום לשאר החיים, וההצלחה שלך בחיים ממש לא תלוייה באנשים אחרים.
אני יכולה להגיד שגם ביליתי מכיתה ח עד יב ללא חבירם, וגם ביב התחברתי למישהי אבל אנחנו לא כאלה קרובות.
הכל בסדר, זה נורא חשוב גם ללמוד להיות לבד כי יהיו שלבים בחיים שאתה תהיה לבד ואתה תרצה להיות לבד.
אף אחד לא מיועד להישאר לבד בחיים שלו, אתה קודם כל צריך לשנות את המחשבות שלך אחרת בחיים לא תפתח לאנשים ולעולם.
תצא יותר משוחרר ופתוח לעולם שבחוץ, תבלה לבד זה בסדר, תנסה לתקשר כמה שיותר עם אנשים רנדומליים, להגיד מילים הכי פשוטות, אתה לא יודע מה יכול לצאת מזה ולאן זה יתפתח, אולי שיחה קצרה ואולי חבר לחיים.
אל תרדוף אחרי אנשים אבל גם אל תיסגר, אלא תבוא באנרגיה טובה ובמחשבות שיש לך את היכולת לדבר לכולם ולנסות להכיר אותם.
זה בסדר גמור שלא מצאת את החברים שלך בבית ספר, זה לא היה המקום שלך כנראה, וגם ככה רוב האנשים לא שומרים על קשר או מרגישים קשורים בטירוף לחברים שהם היו איתם.
הקיצר הכל יהיה בסדר, תעריך את מה שיש לך בסביבתך, את היכולת שלך לתקשר עם אנשים חדשים מתי שרק תרצה.

חשוב שלא תבלה את החופש האחרון שלך סגור בחדר, תהיה סביב אנשים שאתה לא מכיר כמה שיותר, זה עוזר גם להרגשה, גם אם לא בהכרח תכיר מישהו. להחליף כמה מילים טובות עם אדם זר יכולה באמת לעשות לבן אדם את כל היום ואפילו לשנות לו איזו תפיסה בחיים, אי אפשר לדעת במי נתנגש ומה יתפתח מזה.

שואל השאלה:
^ניסיתי את זה כבר, אני עדיין בזה אני כן עובד ומדבר וזה אבל אני רוצה לצאת עם חברים וזה ופשוט לא יוצא

שואל השאלה:
^^^את מצאת את האנשים שלך?

יש לי שתי חברות מהשכבה אבל לא ממש קרובות, אבל זה ממש לא הסוף, וזה לא אומר שום דבר לגבי מי שאני יכולה להכיר אפילו מחר או עוד כמה שנים.
וחוץ מזה אם אתה ממש רוצה לצאת עם חברים, אתה יכול להיות הכי ישיר שיש לאנשים זרים (או בעבודה!!) אתה תגלה שרוב האנשים כנראה ממש זורמים ופתוחים להכיר אנשים חדשים גם כן, תתחיל סתם שיחה עם מישהו ואם זה מרגיש לך זורם, תשאל אם הוא רוצה לעשות משהו ביחד.
וכל הכבוד לך שאתה יוזם שיחות ומנסה, זה באמת חשוב ועדיף מלא לנסות כלום.

תמשיך לנסות להכיר
בסוף זה יצליח

הכל טוב אחי, גם למי שיש חבורות ויוצא בתיכון אחרי הצבא לא בטוח שישאר.

אם תתגייס אתה תכיר אנשים תמיד מוצאים עם מי להתחבר שם כי שסובלים ביחד מתחברים, מעבר לזה עכשיו לא הייתי מטריד את עצמי בזה כלכך.

תתמקד בעצמך ותמצא משהו שאתה נהנה לעשות, לנגן על גיטרה לשחק במחשב לקרוא ספרים ברגע שתפתח את עצמך יהיה לך יותר קל גם לקבל את זה שלפעמים מה לעשות לא יוצאים. ועל הדרך יכול להיות שתמצא אנשים שחולקים איתך את זה.

הכל טוב אתה צעיר והחיים רק התחילו וחברים מוצאים בכל שלב בחיים, תן לחיים לעשות את שלהם והכל יהיה בסדר סופו של דבר

עכשיו החיים שלך מתחילים אחי אתה לא יכול להיכשל במשהו שעוד לא התחיל

שואל השאלה:
^אבל עם המצב עכשיו וכל המאמץ שעשיתי קשה לי לא להגיע למסקנה הזאת, כל החברים שהיו לי מהכיתה טסים או מסתובבים עם החברים שלהם ורק אני לא מוזמן לכלום ומרגיש שאני מבזבז את החיים שלי

הרגשתי בדיוק כמוך חופש קודם חשבתי שזהו שאני כבר לא אמצא את החברים הקרובים שלי שישמרו איתי על קשר לא משנה מה לא ראיתי את זה קורה
והשנה אני יכולה לגמרי להגיד שיש לי שתי חברות מאוד טובות שאני תמיד יכולה לדבר איתם על הכל אז לא לדאוג גם אם זה נראלי כיאילו זה ישאר ככה זה לא תנסה למצוא באמת את האנשים שלך זה גם קשה אבל זה שווה את זה

תהיה אופטימי ותיצור חברויות עם אנשים שמדויקים לך
לא כולם בתיכון הם האנשים שלנו
פוגשים אותם במהלך החיים

כל עוד אתה מחייך כל יום ועושה דברים שאתה אוהב, אתה לא מבזבז שום זמן. מה שאומר, שגם אם אתה לא מבלה עם אנשים אחרים, תעשה תמיד את הדברים שעושים לך טוב, גם אם זה לצאת עם אוזניות ולהסתובב תוך כדי שאתה אוכל גלידה.

בתור מישהו שהיה כל החטיבה והתיכון לבד זה חרא
אני לא הולך לייפות לך את המצב ולהגיד לך לא נורא
אתה ואני שנינו יודעים זה לא כיף
אבל
אתה כן טועה בדבר אחד
אתה מתאר את זה כאילו נגמרו לך החיים וגורלך נחרץ
ממש לא!!
אתה רק בן 18
עכשיו רק אתה מתחיל את החיים
רק עכשיו אתה נכנס לעולם האמיתי
ויש לך פה אין ספור הזדמנויותת
אתה נשמע כמו בן אדם טוב שפשוט היה בסביבה הלא מתאימה
אני אישית לא רואה סיבה למה החיים שלך לא הולכים להשתנות לטובה

ממש לא נכשלת, הכל ממש בסדר, אני למשל ממש לאחרונה גיליתי שחברויות מהבית ספר לא בהכרח מחזיקות, לפחות לא עם כולם ואני סיימתי תיכון כבר לפני שנה אז הכל ממש ממש בסדר אם לא מצאת את האנשים שלך לחיים בבית ספר, החיים שלך עוד ארוכים ויהיו לך עוד המון המון הזדמנויות למצוא אותם, בצבא בלימודים וכו, זה יקרה, בסופו של דבר זה קורה ממש לכולם, אולי לא היום או מחר אבל זה בטוח יקרה
גם אם כרגע אין לך עם מי תנסה לבלות הרבה עם עצמך ולעשות דברים שאתה אוהב, זה גם יעשה לך טוב

הכל בראש דבר ראשון
דבר שני אני (ועוד כמה) פותחים מיזם לעזור לאנשים בדיוק כמוך להכיר חברים ולהתפתח
גילאי 16 עד 19 אז מוזמן לכתוב לי בפרטי

השינוי שלך יתחיל ברגע שתאמין שאתה יכול לחיות חיים רגילים ושאתה לא נכשלת בחיים. זה קשה, החיים איכזבו אותך אך בסוף תמצא את האור והשמחה של החיים.

זה שאין לך חברים בגיל 18 לא אומר שנכשלת בחיים ציל הכל טוב עוד יהיו לך