סוגיית הנשמה והחיים שלאחר המוות: בהנחה שלבני אדם יש נשמה, והדבר מחייב קיום של עולם הבא (גן עדן וגהנום) או מנגנון של גלגול נשמות מדוע אין לנו עדויות ממשיות לכך? אם מיליארדי בני אדם חיו ומתו לאורך ההיסטוריה, כיצד ייתכן שאף אחד אינו נושא עמו זיכרון מודע מחייו הקודמים ומצהיר על כך? מהות הגלגול ללא זיכרון: האם קיומו של גלגול נשמות בכלל מחזיק תוקף או משמעות, אם התודעה והזיכרונות של האדם נמחקים לחלוטין במעבר בין הגלגולים? ההבדל בין אדם לחיה: מה מייחד את הנשמה האנושית, והאם גם לבעלי חיים יש נשמה או ישות רוחנית כלשהי? אם כן, במה שונה חוויית הקיום שלהם משלנו? הפרדוקס הקיומי (במידה ואין נשמה): אם לבני אדם אין נשמה והמוות הוא פשוט חידלון מוחלט וחוסר קיום מדוע יש חשיבות לדרך שבה אנו חיים או למועד שבו נמות? אם נקודת הסיום של כולם היא אפס מוחלט של זיכרון ותודעה, האם יש בכלל משמעות לבחירות שלנו בין טוב לרע במהלך החיים או אפילו לחיות?