פריקה של שנים שלא דיברתי על זה

שואל השאלה:
אני שמנמן ממש לא קיצוני

כמו שאמרת התהליך הוא לא רק גופני.
יש אמרה שאומרת "ידיעת המחלה חצי תרופה"
אתה יודע כבר שזה יושב על משהו רגשי שאתה צריך לפתור.. עכשיו השאלה היא איך.
היום יש הרבה אופציות למאמנים דיגיטלים, פסיכולוגים ויועצים, לא לכולם זה עוזר, לא כולם טובים *לך* אבל זה שווה את הניסיון.
מנגד אני ממליצה להתחיל להגיד לעצמך משפטים מחזקים, כשאתה אומר לעצמך משפט, תהפוך אותו לדבר חיובי, "אני נראה טוב"
לי עוזר להגיד "לאף אחד לא אכפת ממני גם ככה אני לא מעניינת אך אחד ולא אראה את האנשים האלו עוד בחיי"
ולאט לאט בצעדים קטנים להחשף לחוויה הטובה שזכרת
אם זה ללכת לים בלילה כשריק יחסית או להרים כל פעם עוד סנטימטר בחולצה(בשרוול אה? לא חולצת בטן;))
תחייך זה יפה לך:)

וואו ממש קשוח ❤
האמת שאני מתמודדת עם אותו דבר ורק באלי להביא לך חיבוק כי אני יודעת כמה זה נורא

מרגיש לי שלא מגיע לי יחס טוב או תנאים טובים בחיים אם אני לא יפה כמו שצריך שזופה, רזה, שיניים מושלמות, איפור יפה וכו'

קשה לחיות בדור שנראות זה דבר כל כך מרכזי דורש ברף גבוהה ועוד מגיל קטן

מה שיש לי להגיד לך זה לא שאנחנו בעייתיים אלא העולם הזה פ*קינג בעייתי
בן אדם לא נולד עם חוסר ביטחון אלא העולם הזה עושה לו את זה.

שתדע שאתה לא חייב להיות מושלם ואתה יפה בזכות הנשמה שלך הערכים שלך ומי שאתה ומגיע לך להרגיש בטוח בגוף שלך ולקבל יחס יפה והוגן ללא קשר לגוף שלך.
היום אתה בוגר ומסוגל לעמוד על שלך.
חבל שכזה רגע פשוט ויפה יהרס פשוט תצא ותהנה ותרגיש בנוח
תקיף את עצמך באנשים שירימו לך
מאחלת לך שתמצא את האומץ❤
ומתחננת שתצא ותהנה כי מגיע לך!

עוד דבר ששכחתי להוסיף שעזר לי זה להקליל. לפעמים אני רואה שיש לי בטן ממש אז אני אומרת לעצמי מה קרה זה רק בטן, מה קרה, העולם לא נחרב, מצידי שיסתכלו זה כולה הפ*קינג בטן שלי, מה רע זה לא פשע

קודם כל לגמרי יש לך עבודה מנטלית בראש של לאהוב את עצמך ובטוח שיש על מה!! אתה צעיר ובריא- זה כבר לא מובן מאליו ותן לגוף שלך חיבוק ענק על זה
ואם זה יעזור לך, אתה יכול ללכת לחופים מופרדים או בריכות מופרדות ואז כשזה רק גברים אולי תרגיש יותר בנוח במצב