זה נורמאלי שבשנה האחרונה חוויתי בריונות וזה משהו שהוא קצת רודף אותי ?

הגיוני שאתה מרגיש רע בגלל זה והגיוני שזה פגע והשאיר צלקת, זו חוויה ממש לא פשוטה ואני מצטערת שעברת אותה.
אבל להגיד שאתה בפוסט טראומה זה שגוי ולא בסדר, פוסט טראומה זו הפרעה נפשית קשה מאוד שאנשים באמת סובלים ממנה והיא הרבה יותר נוראית ממה שאפשר לדמיין, אל תשתמש במושג הזה בכזו קלות.

שואל השאלה:
^ אכן הנוסח שגוי מאוד ואני מתנצל אבל זה משהו שלא עוזב אותי
אני חושב על זה כל יום ושאני חושב על זה כל פעם מחדש אני מתחיל להיות עצוב

אבל ברוך השם זה נגמר

אני ממש ממליצה לך ללכת לטיפול נפשי שיעזור לך עם זה, נשמע לא פשוט.

שואל השאלה:
^ זה היה ציני או שבאמת אמרת את זה ?


ואם זה היה ברצינות אז הכל טוב אני לא צריך ואני ברוך השם מתפקד וזה לא הורס לי את החיים חלילה
פשוט אני רוצה לא לחשוב על זה יותר

ללכת לפסיכולוג

שואל השאלה:
יש לי פסיכולוגית אנחנו בדיוק התחלנו לדבר על זה

הייתי רצינית, ואם יש לך פסיכולוגית זה בדיוק למה שהתכוונתי, זה טיפול נפשי

^^ אז זהו זה טוב

היי
עברת בריונות במשך חודשיים וזה מובן שזה עדיין משפיע עליך
מצטער מאוד שזה קרה לך- זו אכן חוויה קשה
החלטת לשתף וזה צעד חשוב בדרך להתגבר על מה שקרה ומה שאתה מרגיש
אתה כותב שהתחלת טיפול אצל בעל מקצוע ואני בטוח כי הוא יעזור
לך להתגבר
מאחל לך שקט ורוגע ורק ימים טובים

היי לך,
למרות שעברו כמה ימים מאז שכתבת לא יכולתי שלא לענות לך...
שומעת בין המילים את הכאב ואת המשא הכבד שאתה נושא איתך ומצטערת לשמוע. זה נשמע כמו חוויה בלתי נתפסת...
מתארת לעצמי כמה התחושות האלו יכולות להתיש ולבודד במיוחד כשניסית להגן על אמא שלך ולא רצית שהיא תדע...

לפעמים כשחולקים את מה שמרגישים עם מישהו קרוב שאפשר לסמוך עליו, או עם איש מקצוע, זה יכול להקל אפילו קצת. עצם הדיבור מאפשר לפרוק, להבין את התחושות יותר טוב, ולהרגיש פחות לבד עם מה שעובר עלינו..שמחה לשמוע שאתה מדבר עם הפסיכולוגית ומקווה שזה יקל עליך אפילו קצת.

אם תרצה, מזמינה אותך לדבר איתנו, עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת).
יודעת שציינת שזה מאחורייך, אבל המחשבות עדיין יכולות להיות נוכחות..תוכל לעשות זאת בכל זמן שתרצה בשיחה אישית, ונהיה שם איתך יחד, להקשיב ואולי גם לאפשר מקום לנשימה.
צירפתי עבורך את הלינק לצ'אט שלנו...

שלך,
מתנדבת סה"ר