הייתי ב2 חוות דעת מפסיכיאטרים ושניהם אמרו לי שאין לי כלום ושכל מה שאני צריכה זה טיפול פסיכולוגי אבל זה פשוט לא הגיוני

להגיד למישהי אובדנית עם חרדות ופגיעה עצמית שאין לה כלום זה לא הגיוני
כדאי לך ללכת לפסיכיאטר מומלץ ומומחה

שואל השאלה:
אני ממש חושבת להפסיק ללכת לפסיכולוגית כי זה פשוט מרגיש לי בזבוז זמן ואין לי כוח לזה

מה הם אמרו לך ברגע שדיברת איתם על כדורים?
תנסי אולי ללכת לפסיכולוג תקופה ואחרי שיכיר אותך טוב ירשום מכתב המלצה לפסיכיאטר.

את חייבת.לפנות לאיש מקצוע חדש. נשמע שמישהו פה התרשלת זה לא הגיוני, אם יש לך נטיות אובדניות לא לאבחן את זה.

שואל השאלה:
^^^^ אין לי איך ללכת לפסיכיאטר מומחה, אני קטינה אני לא יכולנ לקבוע לעצמי ולאמא שלי כלכך נמאס מזה והיא צועקת עליי כל פעם שאני מבקשת

אמא שלך נשמעת ממש ממש רעה.
תפגני לפסיכלוגית בבית הספר, תברשי ממנה עזרה

היוש!! אני מתעניינת מאוד במדעי המוח ופסיכולוגיה ולקחתי כמה קורסים באוניברסיטה אז קודם כל את מוזמנת לדבר איתי בפרטי ואולי ננסה להבין ביחד? זה אובייסלי לא פסיכיאטר אבל אולי זה יתן לך כיוון, אפילו סתם אם בא לך לפרוק אני כאן באמת
דבר שני יש לי פסיכיאטר מקסים ממש מתל אביב והוא גם זול יחסית, אם את מאיזור המרכז אני יכולה לתת לך את המספר שלו
אבל הכי חשוב זה שאם את מרגישה ככה לכי על זה עד הסוף, לי כולם אמרו שאין לי כלום ובסוף גילו שזה פוסט טראומה מורכבת למרות שאני נראית מתפקדת מבחוץ. רק את יודעת מה את מרגישה באמת!!
פה בשבילך ושולחת מלא חיבוקים :)

הפסיכיאטרים ידעו על הניסיונות?
אם לא אז זה די אשמתך. הם אמורים לאבחן אותך על סמך הנתונים שאת נותנת להם. הם לא מרגלים אחרייך בזמנם הפנוי.

אם כן אמרת להם והם עדיין חושבים ככה אז הייתי מנסה לתקופה להיעזר בפסיכולוג אם הייתי במקומך. אולי הם באמת רואים משהו שאת לא וחבל להתייאש ישר. חוץ מזה שאמא שלך מוכנה לשלם על הפסיכולוג ולא על הפסיכיאטר אז זה מה יש.

שואל השאלה:
אני אמרתי להם הכל והסברתי על הנסיונות והכל לא פספסתי כלום

שואל השאלה:
והפסיכולוגית היא בתכלס עובדת סוציאלית אז זה לא עולה לנו כסך

^^^ אתה ממש מצדיק את אמא שלה, שלא בצדק.
זה לא אשמתה, אמא שלה צריכה לדאוג לה. ומי אמר שאנשי מקצוע לא מתרשלים? היט ניסתה לפגוע בעצמה, כמו שהיא ציינה כמה פעמים, היא זקקוע לעזרה. במקום לדרבן אותה לעשות לגביי זה משהו אתה אומר לה לוותר? באמת?

אגב, בלי קשר ממליץ לך אולי לשמוע פודקאסטים בנושא, לעשות מדיטציות, לראות סרטונים בנושא מה שיכול לעזור לך גם נפשית גם בטחון ואם תקחי את זה ברצינות זה ישפר במידה מסוימת.

הפוך, אני אומר לה לא להתייאש. היא שוקלת לוותר על הטיפול הפסיכולוגי וחבל. והיא הלכה לשני פסיכיאטרים שונים מה שמקטין משמעותית את הסיכוי ששניהם טועים. הוא עדיין קיים אבל במצב הנוכחי הייתי מקשיב להם.

היי
קודם כל נשמע ממש מאתגר וקשה כל הסיטואציה בכלל
כמו שאמרו את יכולה להמשיך לנסות ללכת לעוד פסיכיאטרים, אבל באמת אם שניים אמרו אותו דבר יכול להיות שאין כלום או כמו שאמרו פה משהו מורכב יותר שקשה לאבחן מפגישה אחת (פוסט טראומה מורכבת, הפרעות אישיות וכו)
וגם חשוב לי לציין שאובדנות ופגיעה עצמית זה באמת קשה ומעיד על מצב נפשי לא טוב אבל לא בהכרח אומר שבאמת יש מחלה מסוימת
כמו שלמישהו יהיו כאבי ראש חזקים מאוד לא אומר שבהכרח יש סרטן חס וחלילה, זה יכול להיות גם כאבי ראש ולא בהכרח סרטן. כאילו האובדנות היא תסמין ולא הפרעה בפני עצמה
אבל במקומך? הייתי מנסה ומתמסרת רגע לתהליך ואם תוך חצי שנה אין שיפור אז פונה לפסיכיאטר נוסף. הם בכל זאת אנשי מקצוע שלמדו 11 שנה, ואם שניהם אומרים אותו דבר אולי יש משהו במה שהם אומרים. תוצאות נפשיות הן לא מיידיות וגם אם היו מאבחנים אותך עם משו ורושמים לך טיפול תרופתי זה לא משהו שהיה עוזר במיידי וגם לא מתקן הכל
כדורים לא יתקנו אובדנות, רק טיפול אולי יעזור לאובדנות