אני מרגישה ליטרלי חור בלב שלי

אלה הדברים הכי קשים בחיים. השינויים הענקיים האלה. זה יקרה גם בסוף התיכון, ובסיום הצבא, ואם תעשי תואר אז בסוף התואר. אנשים שרגילים שהם שם, שמחוברים אליהם רגשית. שיש כבר דינמיקה כזו מאוד ברורה וביטחון בקשרים.. ופתאום.. בום! זה פשוט נחתך.

אז כן, אפשר להישאר בקשר, אפשר לדבר אפשר להיפגש אפילו. אבל זה כבר לא יהיה כמו שזה היה. כל המבנה כולו משתנה. זה קצת כמו פרידה מאהבה ראשונה. כשמסתיים קשר ראשון זה אסון! מרגישים כאילו העולם נופל עלינו, ומה יהיה איתנו עכשיו? ואז עוברים פרידה מקשר שני, ועוד אחד ו.. פתאום יודעים להתמודד עם זה ואפילו לקבל את זה קצת.

ככה זה גם בפרידה מקבוצות של חברים ממסגרות. וזה מורכב, כי יש את הקשר של החבורה כולה, וגם את הקשר האישי עם כל אחד מהם בנפרד. והכל פשוט משתנה לחלוטין. יהיה טוב :)