אני צריך ייעוץ בלי לשפוט

אתה רע עם התנהגות כזאת.
במקום לתרץ את ההתנהגות הדוחה שלך ולהגיד שהיא עושה דברים סתומים אתה צריך לקחת אחריות ולהגיד כן הייתי דפוק.
תתבגר.

שואל השאלה:
אני לא מכחיש אני יודע שיצאתי חרא, אני לא מתרץ. יצא לי הרבה מוסר השכל מזה ואני לא סלחתי לעצמי על זה ואני מרגיש ממש רע על זה.
זה כל יום כל היום מעסיק אותי.
זאת הייתה זוגיות ראשונה שלי ולא ממש ידעתי מה אני עושה בחלק מהדברים.

שואל השאלה:
אני גם חושב שלא הבנת אותי במאה אחוז שאמרתי שהיא הייתה עושה דברים סתומים.
אני אתן לך דוגמא, לקראת סוף שנה הלכנו להחזיר ביחד ספרים ואז כשבאנו לבית ספר גילינו שבכלל לא היה אפשר להחזיר ספרים באותו יום, ואז היא התעצבנה וזרקה את כל הספרים שלה על הרצפה בבית ספר והשאירה שם. אני אמרתי לה שזה סתם מעצבים היא עושה את זה ושהיא תתחרט ושזה סתם יעלה לה מלא כסף כי אין לבית ספר דרך לדעת שזה שלה וגם יכול לבוא מישהו ופשוט להרוס את זה לא חסר ילדים חארות. אז לקחתי את השקית שלה והמשכנו ללכת, ואז כשהיא שמה לב היא ממש התחילה להתעצבן עליי שאני מתערב לה, וזה היה בריב פיצוץ שסיים הכל.
מקווה שהבנת עכשיו אני באמת לא חושב שיצאתי רע בקטע הספציפי הזה

אוקיי אני יכולה לדבר איתך על הסיטואציה הזאת,
אני חושבת שהתגובה שלה הייתה מניפולטיבית *אבל* זה כנראה הצטברות של אירועים שקרו וכנראה שהיא מרגישה שאתה לא מבין אותה כי הוא אתה בעצמך אמרת שלא דיברתם דברים עמוקים, לא משנה אני חושבת שכשמישהי מתנהגת ככה זה כי היא הגיעה לסף וכבר לא היה לה כוח לכלום וגם היא בטח התחרטה על זה אחר כך.
אני חושבת שבסיטואציה כזאת הדבר הכי טוב שיכולת לעשות זה לשתוק, לקחת את הספרים שהיא זרקה וללכת איתה ולהגיד לה בואי נלך לגלידרייה ואחרי שהיא תירגע לדבר איתה על זה, לא להתחיל להטיף לה מוסר ולבלבל את השכל באמצע שהיא בעצבים ועל הסף, אבל כנראה האינטליגנציה הרגשית שלך לא מפותחת לא בקטע רע.
אני אבל מאוד מבינה גם אותך כי זה לא נעים פשוט עדיין יכולת להראות יותר אכפתיות בכל זאת בתור הבן זוג שלה ופחות להטיף מוסר שהיא מפרשת באותו הרגע כעוד התקפה ועוד קושי שהיא צריכה להתמודד איתו.

שואל השאלה:
שנינו כבר היינו בסף, בסופו של דבר גם נפרדנו בטוב.
אני גם רוצה כשאני אהיה יותר בנוח לדבר על זה, לדבר איתה ולבקש ממנה סליחה, בפרידה שלנו פשוט קפאתי ולא ממש ידעתי מה להגיד לה ולא הספקנו ממש לסגור מעגל כמו שצריך, במיוחד שזה אחרי זוגיות של שנה וחצי.
בסוף שנינו הבנו שאנחנו לא עושים טוב אחד לשני ולא מסתדרים כמו שחשבנו, ופשוט לכל אחד יש צרכים אחרים וזה גם למה זה לא עבד.
אני בזמן הקרוב לא מתכנן להיכנס שוב לזוגיות עד שאני עובד על עצמי ומתקן את הדברים שאני יכול לתקן במאה אחוז.
אבל אני פשוט לא יודע אם כדאי לי לדבר איתה על זה.

אני חושבת שלעשות סגירת מעגל עם אותו בן אדם זה בולשיט
זה לרצות לדבר איתה ואם אתם לא טובים אחד לשנייה אין צורך ב"סגירת מעגל" כדי להתנצל כי תמיד איכשהו זה מתגלגל להיות בחזרה ביחד לא יודעת למה אני חושבת ככה לפעמים זה מרגיש לי בולשיט.
אני והחברה הכי טובה לשעבר שלי לא מדברות ולא עשינו שום סגירת מעגל ובכנות לפעמים בא לי לשלוח לה הודעה ולעשות סגירת מעגל אבל אני יודעת שלא כדאי להיכנס לזה שוב פשוט לא כדאי.
לא חושבת שהסברתי טוב בכלל אבל ניסיתי
בכל מקרה אני חושבת שאם תראה אותה במציאות מתישהו אז תגיד שלום וכזה כן להיות בנעימות בכל זאת כולנו בני אדם אבל אני אישית חושבת שלא צריך סגירת מעגל להיפרד זה להיפרד.
אם אתה ממש חושב שזה יעשה טוב וזה מה שאתה רוצה וזה לא מתוך רצון לדבר ורצון לא יודעת מה סתם להרגיש את הדיבור הזה איתה אלא באמת סגירת מעגל (מה שלדעתי בולשיט)
אז אתה יכול לעשות את זה.
ובהצלחה