11 תשובות
אם את יכולה להסביר לו שזה מדכא אותך זה הכי טוב
תנסי לדבר איתו ולהסביר לו שזה ממש לא לעניין להשתמש בך כמו פסיכולוגית ללא תשלום ושהוא צריך למצוא מישהו אחר עם יותר כלים לעזור לו ושאת לא חייבת לו להקשיב לבעיות שלו
תנסי לדבר איתו ולהגיד לו שפחות מתאים לך לדבר על נושאים כאלו, והוא מוזמן לדבר איתך על דברים אחרים. אם לא תגידי אז הוא לא ידע
וואי אני מבינה אותך ממש תנסי לדבר איתו על זה
שואל השאלה:
האמת זה אחד ההורים שלי אז אין לי ברירה ואם אני חוסמת אותו זה יכול לפגוע, זה מי שהוא באופי שלו פשוט הוא גם נוטה לדיכאון..
האמת זה אחד ההורים שלי אז אין לי ברירה ואם אני חוסמת אותו זה יכול לפגוע, זה מי שהוא באופי שלו פשוט הוא גם נוטה לדיכאון..
אנונימית
אה דאימ אולי תציעי לו ללכת לפסיכולוג? או שפשוט תתמודדי עם זה בנתיים כדי שלא יצא מצב של חוסר כיבוד הורים וכזה
שואל השאלה:
איך אפשר להציע להורה ללכת לפסכולוג חח
אני פשוט מסתגרת בחדר במיוחד בזמנים שהוא הכי ממורמר שלא יפול עלי זה כבר קשה לסחוב את זה
איך אפשר להציע להורה ללכת לפסכולוג חח
אני פשוט מסתגרת בחדר במיוחד בזמנים שהוא הכי ממורמר שלא יפול עלי זה כבר קשה לסחוב את זה
אנונימית
תשמעי זה לא קל, מכיר את זה מקרוב.
צריך לנסות להיות שם בשבילם ולתמוך, מצד שני אסור לתת לזה להוריד אותך גם.
אפשר לנסות לחשוב מה מוציא אותם מהדיכאון ומה עוזר, נגיד לבלות בחוץ, טיולים וכו ומדי פעם לאפשר את זה.
אני כן יכול לומר שאחרי שעוזבים את הבית זה יותר קל אבל זה לא נעלם אף פעם.
צריך לנסות להיות שם בשבילם ולתמוך, מצד שני אסור לתת לזה להוריד אותך גם.
אפשר לנסות לחשוב מה מוציא אותם מהדיכאון ומה עוזר, נגיד לבלות בחוץ, טיולים וכו ומדי פעם לאפשר את זה.
אני כן יכול לומר שאחרי שעוזבים את הבית זה יותר קל אבל זה לא נעלם אף פעם.
ולגבי הפסיכולוג זה גם משהו ששווה להציע, את יכולה לומר בעדינות שאת מרגישה שמה שקורה להם משפיע עליהם גם נפשית, וכדאי לדבר עם איש מקצוע.
קרה לי וכן זה קשה כי זה גורם לך להרגיש שאת חייבת לו משהו כי הוא בוחר לשתף אותך. אבל את לא הפסיכולוגית שלו ואת לא צריכה לשמוע 24/7 התבכינוצ והתבאסות כי זה גם פוגע בך.
אבל תזכרי שאת לא באמצ חייבת לו כלום ואת יכולה להגיד לו בהכי ישיר כי זה כנראה מסוג האנשים שלא מבינים עד שיש ישירות..
"תקשיב אני רוצה לעזור אבל אני חא יכולה לשמוע כל היום אותך מתבכיין. זה החיים שלך אם לא צעקה משהו לשנות אותם אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. זה יפה להתמסכן ולהאשים את כל העולם חוץ מעצמך, אבל בסופו של דבר זה אתה שמרגיש ככה ולא העולם עצמו. וזה שתזרוק עלי את החרא שאתה עובר לא יעזור לך בכלום חוץ מלפרוק.
יש לך כמה אופציות ובאמצ אומרת את זה בצורה מישהי שרוצה לעזור לך.
1. או שתקח את החיים שלך בידיים ותעשה משהו בשביל לשנות את זה
2. או שתמשיך לה מסכן ולהתבכיין והחיים שלל ישארו ככה עד מי יודע מתי
3. תלך לפסיכולוג
אבל תזכרי שאת לא באמצ חייבת לו כלום ואת יכולה להגיד לו בהכי ישיר כי זה כנראה מסוג האנשים שלא מבינים עד שיש ישירות..
"תקשיב אני רוצה לעזור אבל אני חא יכולה לשמוע כל היום אותך מתבכיין. זה החיים שלך אם לא צעקה משהו לשנות אותם אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. זה יפה להתמסכן ולהאשים את כל העולם חוץ מעצמך, אבל בסופו של דבר זה אתה שמרגיש ככה ולא העולם עצמו. וזה שתזרוק עלי את החרא שאתה עובר לא יעזור לך בכלום חוץ מלפרוק.
יש לך כמה אופציות ובאמצ אומרת את זה בצורה מישהי שרוצה לעזור לך.
1. או שתקח את החיים שלך בידיים ותעשה משהו בשביל לשנות את זה
2. או שתמשיך לה מסכן ולהתבכיין והחיים שלל ישארו ככה עד מי יודע מתי
3. תלך לפסיכולוג
דברי עם ההורה השני שיעזור לך. מה זה חח את לא אמורה בכלל להתמודד עם זה. זה עניין של ההורים הם אמורים להבין איך לקדם מצב כזה.