הפסיכולוג אמר לי שאני שונא אדם

אבל את צודקת

יש לך god complex נראה לי

אתה שונא אנשים כאילו?

אז חיות הם צמחים רק עם מוח ואיברים?

עצוב לשמוע האמת, בלי הדברים האלו שאתה מגדיר כ"ניסיון מודע לעשות כל דבר שיקדם אותם בחיים"- אין לך בכלל ניסיון חיים או משמעות לחיים עצמם, בלי הדברים האלו החיים שלך יהיו עצובים מאוד וזה נשמע כאילו אתה לא מעריך אותם ומתייחס אליהם כדבר שטחי לחלוטין

אני לא בטוח שהבנתי, אבל אם הבנתי:
מה זה בעצם משנה? בין אם לאדם יש מודעות והיכולת לבחור ובין אם המודעות אינה מעניקה את היכולת לבחור - החיים עדיין מקיימים מעגל של סיבה תוצאה, ואנחנו חלק ממנו, וחווים הנאה וסבל בתיאום ישיר ל"בחירות" שלנו בחיים.
אז נכון, לא בהכרח בחרת במובן של "הייתה לך היכולת לעשות אחרת", אבל כן השפעת על המציאות כדי לדאוג לרווחה שלך ולכמה שיותר רגעים בהם אתה נהנה, וזה לא משנה אם נקרא לזה בחירה כפויה או חופשית.

אז מה אם אתה רק חיה?
העניין הוא שאנחנו החיה הטובה ביותר, נזר בבריאה. בגלל עצם היותנו חכמים יותר. זה צביעות? שנולדנו עם מודעות?
ומה הבעיה לרצות להיות בגרסא הטובה ביותר שלנו? גם לחיות יש אינסטינקטים הישרדותיים, אפשר לקרוא לזה סוג של "מטרות". גם לנו יש, ומכיוון שאנחנו יצור מפותח יותר המטרות גם הם מפותחות יותר, בעיקרון אנחנו רוצים להיות מאושרים. כל נסיון שתיארת הוא כדי להגיע למצב של אושר (אם זה עובד או לא זה דיון אחר). כתבת "כל חטא שאני מבצע אוכל אותי מבפנים" מה הכוונה בחטא? מבחינה דתית? כי לפי הדת אנחנו הרבה יותר מסתם חיות.

מה...
אתה נגעל מלהתקדם בחיים?
סלח לי שאני חולק עליך

סך הכל חיות עם מוח מפותח כמו שבית הוא בסך הכל קופסא שגרים בה

אני חושבת שיש לך גישה מאוד מסוימת ונקודת מבט מאוד מעניינת
אני יכולה להסכים איתך על חלקו הרב של מה שאמרת ועל הטענה המרכזית שלך, בני אדם סך הכל הם באמת רק בעלי חיים עם מוח יותר מפותח.
ועם זאת עד כמה שזה נראה צר ראייה, האדם מחפש מטרה או משמעות לחיים שלנו (כחלק מהמוח שלנו- ששולט על מודעות) מכיוון שבלי מניע אולטימטיבי או מוטיבציה אנחנו די נחייה חיים ארוכים (יותר מאשר של בעלי החיים) שמלאים בייאוש, ואלו לא חיים ממש שמחים או מאושרים, ואתה גם ככה לא יודע עד מתי אתה חיי, אז לא כדאי שלפחות תמות בידיעה שחיית מאושר?
מעבר לזה. לא כדאי שאפילו נודה על ההזדמנות לחיות עם מוח יותר מפותח, מודעות, מחשבה מעמיקה, חשיבה ביקורתית יחסי גומלין מפותחים וכל כך הרבה דברים שהאנושות (הרסנית ככל שתהיה) הביאה לכדור הארץ?
תחשוב שאם היית כלב בר לא היית בעל חשיבה עצמאית, לא היית לומד, ממציא, קורא כותב לומד שפות לומד אומנות מתרפא ממחלות בצורה מהירה ויעילה. היית חיי כאחד היונקים על כדור הארץ, זכית בחיים יותר מעניינים משל רוב היצורים על כדור הארץ, תשמח!
וזהו אם יש לך משהו להוסיף או לחלוק עליי אשמח לשמוע

שואל השאלה:
בית הוא באמת כלוב.
לא רואה איך אתם לא רואים שבני אדם שחוזרים יום-יום לאותו הבית לא שונים מחתולים שחוזרים לאותו שיח.

אנחנו אכן לא שונים במובן של בית.
אבל אשמח אם תקרא ותענה על הטענות שלי, של יוספוס פלביוס ו(קוס)קוסית

^^אני לא מבין אבל מה זה משנה.
בין אם תקרא לאהבה "תרכובת כימית במוח" ובין אם תקרא לה "התחושה העילאית של איכפתיות חסרת גבולות מהאחר", היא תרגיש אותו הדבר ותגרום לך לאושר או סבל באותו האופן.

^^^ נו באמת
כיסא אפשר להניח על הרצפה
פצצת מימן אפשר להניח על הרצפה
אז הם אותו דבר תכלס

^^^אני מסכימה עם הטענה הזאת ואני אפילו אוסיף.
אתה יכול להסתכל על זה מנקודת מבט של אנשים זה עם נורא, הם מתנשאים, הם ככה והם ככה.
אבל תסתכל על המציאות כפי שהיא. אתה. אתה בן אדם נכון?
אז למה שלא תנצל את החיים שלך כאילו אתה עלול למות מחר למה שלא תעבור את כל הרגשות / "הורמונים" או חוויות "זכרונות"
מה זה משנה איזה שם תיתן לדברים האלה, בסופו של דבר המציאות עומדת בעיניה, לא משנה אם תיתן לחיים שלך שם של "חיים" או "תקופת זמן מלאה בסבל וייאוש"
בסוף זה זמן שבו אתה חיי! אז למה לא לנצל אותו? למה לסבול? למה להתייסר במחשבה שאתה חיית בר כשתכלס זה לא משנה איזה כותרת תיתן לעצמך אתה בן אנוש ומה שאתה עובר בגוף זה בדיוק אותם הדברים שכל בני מינך עוברים. בין אם תכחיש את זה ובין אם לא.

שואל השאלה:
מה זה משנה? זה לא משנה.
זה המצב ויש כאלו שמסתגלים אליו טוב יותר,
יש כאלו שפחות.

זה בסך הכל קצת מרגיז אותי שבני אדם הם בעל החיים היחיד שיעשה הכל בשביל לשכוח שהוא בעל חיים. יעשה מספיק בשביל שהוא יכניס לתת מודע של עצמו שהוא קרוב יותר ליצירה אלוהית מאשר ליצירה של הטבע, יפתח שנאה כלפי הרגשות שלו רק בשביל לשכוח אפילו לרגע את המציאות המרה, שהוא חיה.

ובאופן אירוני, זה בדיוק מה שאני עושה ברגע זה.
אז אם זה לא משנה? לא. אבל מה כן?

שואל השאלה:
this.name^

ממש לא אותו הדבר. בגלל שגם בית מבטון וגם בית משיח משרתים את אותה המטרה בבסיסן בשביל היצור שהם משרתים.

אז כן, גם על כיסא וגם על פצצת מימן אפשר לשבת, אבל בשביל בני האדם פצצת המימן לא צריכה לשרת את אותה המטרה.

^^אני חושבת שזו הכללה מאוד גסה של המון המון אנשים תחת קטגוריה אחת.
קודם כל אני מודה ומתוודה (ואני מאמינה שגם אנשים אחרים) שאנחנו כולנו בסופו של דבר בעלי חיים, בין אם מפותחים יותר או פחות אנחנו בעלי חיים.
אני לא שואפת לאלוהות ולא שואפת לשנאת התחושה שאני בעצם חיה כמו כל היונקים.
אני מודה על כך שאני נושמת וחיה, עם מוח מפותח ומחשבה עצמאית שזו זכות שבעלי חיים אחרים לא זכו לה, ובוחרת במקום להתאבל על הזכות הזאת (כמו שאתה עושה) לקחת אותה בשתי ידיים ולנצל אותה עד הסוף.
די, מה זה מעניין אותך שבני אדם הם מתנשאים, תתייחס לעצמך, זה נראה לך הגיוני שתייסר את עצמך כי אתה יונק?
תרים את עצמך כי אתה חי, כי אתה אדם.
לא כי אתה אלוהים ולא כי אתה יצירה אלוהית כי אתה אדם.
ודי עם כל הבכי הזה על מר גורלך. זה לא מועיל ולא יועיל.

^^ אם הגדרה של דבר היא המטרה שלו עבור המשתמש, בהינתן אל - בני אדם הם לא חיות, ובהינתן חוסר אל - בני אדם וחיות שניהם לא כלום.

^שואל השאלה, על הכעס על בני אדם.
אתה כועס על בני האדם שהם מפתחים תפיסות מוגזמות כלפי עצמם? זה הגיוני, אבל תזכור שבני אדם הם יצור שהתפתח עם השנים, גם מבחינת תודעה.
התפיסה שאנחנו יותר מאשר בעל חיים ושיש משהו מעבר היא יעילה, כי היא גורמת לנו להמשיך להתקדם ועונה על השאלה חסרת המענה שבעלי חיים אחרים לא שואלים את עצמם, והיא "למה בעצם אנחנו רוצים לשרוד?"
זה מאוד מזכיר לי את משל המשוגע של ניטשה, בו הוא בעצם שואל אם הבנו מה עשינו כשוויתרנו על משמעות וייחודיות אנושית, ושואל מה בכלל מחזיק כעת את המונחים למעלה ולמטה, את התקווה והמשמעות.
זה גם מזכיר לי את הציטוט הנצחי: "תקווה היא ניצחון של האנושות על המוח".
אז נכון, זה יכול להיות מעט מטופש, אבל תסתכל על זה כמו ילד שלומד לשרוד בעולם, אתה יודע שהוא יתבגר בסוף מספיק כדי לא להזדקק להורים שלו, אבל לא כועס עליו כי הוא עדיין נזקק לעזרים הללו.

שאפו שהגעת למסקנה שאנחנו פשוט חיות מפותחות. נראה שאתה פשוט מבין את זה טוב מאוד לגבי אחרים אבל לא לגבי עצמך. תבין שאתה מיוחד ומעניין ואתה אתה בסופו של דבר, אבל אתה גם בן אדם. תשלים עם החיה שבך ובאותו הזמן תדע להבדיל את עצמך ולפעול לפי מה שאתה מעריך באמת. פשוט תוודא שהאידיאלים שלך א. אפשריים (או כמעט אפשריים) ו-ב. בריאים לחיה חכמה שכמותך

כשתשלים עם זה שאתה בן אדם אפשרי שתבין יותר אחרים וגם תסלח יותר לעצמך. סליחה לא סותרת ביקורת. אין חטאים ואין פרות קדושות, אבל יש יופי וכיעור עבורך ויש בריאות ואנמיות. תסתכל, תשאף ותתמקד בבריאות וביופי. אבל גם תסתכל בכיעור ובחולי בעיניים ותלמד ללמוד גם ממנו, ולבסוף תסלח לו

טייפ שיט

צודק בכל מילה. בני אדם הם (אנחנו) חיות. לא יותר מזה. כן, חיות מפותחות טכנולוגית, אבל חיות. אין לנו באמת השפעה על היקום הענק הזה כל חיפוש משמעות או ניסיון לשינוי הוא מיותר

שאתה צודק
עוד נקודה
אנחנו חיות שמנסות לשלוט בטבע
בסופו של דבר הטבע שולט בנו בלי שנדע

^ כלומר בני אדם מצייתים לחוקי הפיזיקה?
חוץ מזה נראה שאת יודעת על זה

.

אני מבינה
זה די כמו לראות את הדברין מבחוץ
ומרגיש שכולם חיים בכזאת סימולציה ולא מודעים לאמת
כאילו אתה לוקח צעד אחורה ומסתכל על הכל מלמעלה.
אבל הגישה הזאת בסופו של גבר מונעת ממך לחיות את החיים בצד הכי טוב שאפשר לחיות אותו.
אני מצטערת לשבור לך את הבועה, אבל אתה קלוע בתוך המחשבות האלה.
אתה ממש בטוח שהכל סוג של חסר מטרה ואין באמת בשביל מה לעשות את זה.
אני מבטיחה לך שאני גם מהרהרת לפעמים מה לעזאזל אנחנו עושים ודברים קטנים נראים לי מטופשים.
אבל, אתה גם בני אדם כמו כל בני האדם.


ראיתי פעם אחת משפט
"גם אם תגלה שאתה בסימולציה, זה לא באמת עוזר לך"
אוקיי זה לא ממש המשפט המקורי
הוא מפודקאסט של התשובה של דורון פישלר
גם אם תצרח לכולם שאתה בסימולציה, אתה עדיין נשאר בה.

העולם הוא מקום ממש מבלבל וקשה לחיות בלי לקבל תשובות ברורות של מה לעזאזל אנחנו עושים כאן

אתה די מכחיש את זה שאתה גם אנושי.
אנשים רוצים אהבה כי הם אנושיים.
גם אתה אנושי.
אתה גם רוצה דברים.

המוח שלך בחדר דרך מעניינת לגשת לעניין הזה.
סוג של לדלג מעל השלב הקשה וללכת לפיתרון של הכל לא הגיוני וזה לא היה צריך להיות ככה מההתחלה

פשוט אני אנסה להסביר אני לא מצליחה כל כך להגיע לנקודה שלי.

עד שלא תחיה את החיים כמו כל השאר ותמשיך לראות אותם מבחוץ, אתה לא תבין.
וגם, אתה תפספס.
אנחנו מוצאים אהבה כי זה גורם להרגיש טוב.
כל הרגשות שלנו, אולי הם רק רגשות, אבל הם אנושיים.
וזה נשמע שאתה קצת מכחיש את העובדה שאתה אנושי.
אתה גם אנושי

אוקיי דיברתי כאן הרבה
אני מקווה שתקרא את זה ותוכל לחשוב על הבאלגן שרשמתי כאן