מתנת פרידה למורה שלנו (בתיאור, דיי ארוך סורי)

שלימד אותנו שנתיים בתוכנית לימודים שהוא המציא הוא רצה שנלמד לבד מה שאנחנו רוצים בלי מורה על הראש ומלא מעגלים ודיון והכניס אוטיסטים לכיתה שהם גברים רצח מוסיפים רצח וגם חכמים חברים טובים שלי מאוד
קיצור לקראת הבגרויות זה כבר נהיה רגיל והוא כבר לא המחנך שלנו והוא השנה כבר עוזב את הבצפר
והיה לנו השנה מישהו אחר שעשה בדיוק ההפך הוא שונא את הגישה גם בלי להגיד הוא העיף את האוטיסט חזרה לכיתה הקודמת שלו כי הוא עשה איזה משהו זניח (נניח קוראים לאוטיסט שמואל)
ועל שניה אומר לנו "תפסיקו להיות כל אחד בשביל שלו צאו מעצמכם" וביטל הכל (קוראים לנו כיתת שבילים, זה מה שהמורה הקודם המציא)

אחרי שהעיפו את האוטיסט מהכיתה (הרבה ילדים היו כזה "וואי איזה אוטיסט ברוך שפטרנו" ואני מזה כעסתי עליהם כי הוא חבר טוב שלי וכי הוא פי מיליון חכם/חברותי/מודע לעצמו מרוב הלא-אוטיסטים שאני מכיר קיצור זה סתם חרטא) שהערכתי כי הוא באמת נתן מלא דברים שכולם היו סותמים ת'פה הוא היה מדבר
קיצור אחרי שהעיפו אותו הכנתי שלט גדול ושמתי בחדר של המורה והרבה ילדים השתתפו היה כתוב שם "שמואל (שם בדוי) הוא שביליסט (יענו כיתת שבילים) לא רק אוטיסט" והבית ספר אשכרה גזם את זהה ויצאתי ממש על תנאי קיצור מאז סתמתי ת'פה

ועכשיו למורה הקודם אני מארגן מתנה דובי עצום עם חולצה עם הדפס תמונות של הכיתה כשהוא היה מחנך שלנו ולכתוב לו "השביל ממשיך אבל המחנך נשאר" הוא ממש ישמח

וגם אני רוצה כוכבית קטנה מאחורה "שמואל תמיד ישאר שביליסט" כי זה משהו שהמורה (הקודם) קידם, וזה גם טיפה מכה מתחת לחגורה של המורה הזה
מה אתם חושבים???