אני כל כך שונא את אבא שלי

אני כל כך שונא את אבא שלי
תמיד הוא היה איש מגעיל פרמטיבי
היום נגיד הוא שלח לי ולאח שלי התאום על הבית ספר קיץ הזה שעושים לחטיבות ביניים


הוא שאל :
ברור לגמרי......
וזה חלק מהחיים
נכון שחלק מהמועמדים, הם על החופשה באילת, אך לא רואה זאת כסתירה

מה אומרים?

אני עניתי :
שלא
כי יש לנו חיים בחופש
יש חופש מבית ספר
לא תודה

הוא אמר :
סלח לי, אך הדחיות הסדרתיות הללו לא מקובלות עלי (נסה למצוא טיעונים מבוססים יותר)
לעת עתה,
ההתכתבות בנושא תמה

אני עניתי :
נכון
כי אנחנו לא נלך לזה
יש לנו חיים בחופש ואנחנו לא ילדים מוזרים שנלך ללמוד

הוא אמר :
נדבר על זה
ואף אחד לא מוזר... (אם הולכים ואם לא הולכים)
כפי שכתבתי לפני כן, הדיון בנושא תם להיום.

אני עניתי :
כל מי שהולך לזה יוצא מוזר אין מה לעשות ככה זה יוצא
ואנחנו נחליט מה נעשה בחופש ואנחנו לא צריכים לעשות שום דבר בשביל לרצות אתכם

אני ממש לא הולך לזה יש לי חיים ואני לא יצא ילד מנודה שאין לו חופש

אין מה לדבר על זה ואנחנו לא נלך ואתם לא יכולים להכריח אותנו


ואז הוא חסם לי את הטלפון
תמיד הייתה לי סטייה ממנו ולאחרונה הבנתי שהוא פשוט דוחה .
הוא נוראי

אני לא סובל אותו וכל חיי זה ככה
איך אפשר להתמודד עם הדבר הזה ?

אני באמת לא מצליח
הוא נוראי